קראתי פעם דו-שיח שהתקיים בין אל מיצרי (אולי רע) למלך המיצרי (אולי תות) שנסב אודות הכתב. האל רצה להעניק את המצאת הכתב לבני האנוש אך המלך טען שזה יגרום לנסיגה שיכלית - יכולת החשיבה בע"פ, כמו למשל היכולת לחשב כמויות סחורה של כל הממלכה, הרי היא ביטוי לפסגת יכולת החשיבה.
מאז ועד היום אנחנו בנסיגה (אתאר רעיון, גם אם הוא חוטא מעט לאמת ההיסטורית...):
כאמור, הדור הראשון הפעיל את המוח. לאחריו קם הדור שהמציא את הכתב. הם נעזרו בקידוד של כ-20 סימנים (אותיות). כל סימן (אות) מבטא משהו וצירוף של כמה מהסימנים מבטא רעיון. כך למשל האות "ר" מבטאת רגש, האות "ח" - רגש חזק (אולי חרדה) והאותיות "ג" ו-"ד" פעולה מעשית.
ניקח את הקודים האלה ונראה מה משמעות צירופים שונים שלהם. נקבל: חרג, חרד, חדר, חגר.
אם ניקח סימן קוד של פעולה חזקה והחלטית כמו האות "צ" נקבל: חרץ, צרח.
ניקח אות שמקודד פעולת פתיחה, האות "פ", ונקבל: פרח, פרף, פיצץ...
(ייסלחו לי כל העוסקים בקבלה, בגימטריות, ובספירת אותיות - הכל סתם קישקוש. מדובר בקודים בסיסיים).
באותה התקופה מי שלא קידד אלא צייר כל מושג ומושג בעזרת תמונות (למשל הסינים) מצא את עצמו נחות.
גם הדור של היום, דור ה-Y, חוזר לאחור: משפת הסימנים לשפת הצלמיות (אייקונים, מלשון "זיו איקונין" -דמות הפנים - בארמית). כך הוא מתפעל בקלות רבה את המערכות המתוקשבות.
אנחנו, אנשי טרום ה-X, מחפשים מהויות בתוך הצורות, בתוך התמונות, בתוך הצירופים. אנחנו מחפשים את ה"מהות" שבתוך ה"ניראות".
אצלם הניראות (כמה Like קיבלת) והמהות חד-הם: אתה שם - אתה קיים... (בפייסבוק...).
ועל זה נאמר: "וואלה..."
מאז ועד היום אנחנו בנסיגה (אתאר רעיון, גם אם הוא חוטא מעט לאמת ההיסטורית...):
כאמור, הדור הראשון הפעיל את המוח. לאחריו קם הדור שהמציא את הכתב. הם נעזרו בקידוד של כ-20 סימנים (אותיות). כל סימן (אות) מבטא משהו וצירוף של כמה מהסימנים מבטא רעיון. כך למשל האות "ר" מבטאת רגש, האות "ח" - רגש חזק (אולי חרדה) והאותיות "ג" ו-"ד" פעולה מעשית.
ניקח את הקודים האלה ונראה מה משמעות צירופים שונים שלהם. נקבל: חרג, חרד, חדר, חגר.
אם ניקח סימן קוד של פעולה חזקה והחלטית כמו האות "צ" נקבל: חרץ, צרח.
ניקח אות שמקודד פעולת פתיחה, האות "פ", ונקבל: פרח, פרף, פיצץ...
(ייסלחו לי כל העוסקים בקבלה, בגימטריות, ובספירת אותיות - הכל סתם קישקוש. מדובר בקודים בסיסיים).
באותה התקופה מי שלא קידד אלא צייר כל מושג ומושג בעזרת תמונות (למשל הסינים) מצא את עצמו נחות.
גם הדור של היום, דור ה-Y, חוזר לאחור: משפת הסימנים לשפת הצלמיות (אייקונים, מלשון "זיו איקונין" -דמות הפנים - בארמית). כך הוא מתפעל בקלות רבה את המערכות המתוקשבות.
אנחנו, אנשי טרום ה-X, מחפשים מהויות בתוך הצורות, בתוך התמונות, בתוך הצירופים. אנחנו מחפשים את ה"מהות" שבתוך ה"ניראות".
אצלם הניראות (כמה Like קיבלת) והמהות חד-הם: אתה שם - אתה קיים... (בפייסבוק...).
ועל זה נאמר: "וואלה..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה