גיא גרימלנד מספר לנו את שאנו יודעים "הילדים מגיעים לביה"ס עם אייפון ואייפד ומוצאים לוח עם גירים". אבל אסור לנו לשכוח שמעטים הילדים שאכן זה מצבם. קל להיסחף לביקורת כזאת על מערכת החינוך, בעוד שהאמת רחוקה מלהיות כזאת. רוב רובם של הילדים אינם נהנים מתנאים כלכליים שכאלה ולכן לא זה המצב אצל רובם. אין חולק על כך, שהעולם הדיגיטלי מושך אותנו אל עולם חדש ומסקרן של חידושים חדשות לבקרים. החידושים מופעים במהירות מסחררת, ומערכת החינוך, לא יכולה ולא תעמוד בקצב שכזה. אני כותב זאת, למרות דבריו של שר החינוך, גדעון סער, על כך שמשרד החינוך חולל שינוי משמעותי בגישה אל העולם הדיגיטלי. הוא מדבר על מהלך ארצי, שיטתי ויסודי. כמי שמכיר את המערכת, כל שינוי כזה יקח שנים. ועד שהשינויים הטכנולוגיים יכנסו אל המערכת הם יתיישנו. ואז המערכת תמשיך לרדוף אחר הזנב של עצמה. אינני יודע מה הפיתרון, אולי הלמידה הבלתי פורמלית של התלמידים ואולי כניסת המורים של העידן החדש טוב יותר מאיתנו אל העולם הדיגיטלי, אבל עד אז, אני צופה המשך אדרלמוסיה של פערים הולכים וגדלים בין תלמידים שיש להם גישה אל החדושים הדיגיטליים ואלה שאין להם גישה. גם גישתו של פרופ' גבי סלומון לנושא זה המסתמכת על מחקרים רחבי היקף, היא שמערכות חינוך מתקשות להסתגל לעולם הדיגיטלי המשתנה. מכל מקום, ברצוני להוסיף את זוית הראייה של איש חינוך גופני. ככול שאנו מתקדמים בזמן, החידושים הולכים ומסמאים את העיניים וגורמים לתלמידים להיצמד אל המסכים שעות אין ספור, בעודם שוכחים את הצורך הגופני להתנועע. שינויים אלה ממיתים אסון בריאותי על החברה שלנו. טוב יעשה משרדנו באם יגביל באופן מודע את שעות חוסר התנועה של התלמידים בבתי הספר וימליץ גם להורים להגביל שעות אלה. במקביל לכך, יש לעודד את התלמידים לעסוק בפעילות גופנית יומית בתחומים המעניינים אותם. אליפות בתי הספר ב"משחקים של פעם" לדוגמא, גורמים בימים אלה להתרגשות בבתי הספר ואף בתקשורת. נקווה שהיזכרות זו במשחקים של פעם תסייע לעודד תלמידים לשפר את בריאותם באמצעות פעילות גופנית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה