יום חמישי, 31 במרץ 2011

שפה וחברה

תרבותנו היא תרבות מתועדת, תרבות המאורגנת סביב מסמכים. על חבר בקהילה מסוימת לדעת לקרוא מסמכים ולא רק לדעת מושגים. אין די בלהיות מבריק אלא יש לדעת להיוועץ במסמכים, להידרש לטקסטים. אם אדם אינו שולט בזה הוא אינו חבר מלא בקהילה (דייויד אולסון, 2007). השפה הכתובה מקיפה אותנו ועוטפת מכל כיוון, עד שקשה לנו לתאר לעצמנו את החיים בלעדיה.

בעידן טכנולוגי זה צצה לה המקלדת המאפשרת השבחת התוצרים הכתובים. - מי שאינו מקליד, אינו קיים (כמעט). על כן שומה עלינו להתאים עצמנו לתקופה ולכלֶיהָ ולפתח פדגוגיה אוריינית. יש לטפח כשירות לשונית המאפשרת נגישות למידע בתחומים שונים, ממקורות שונים באמצעות כלים עדכניים.

יהיו מי שיאמרו כי עדיין איננו שם, כלומר בתי ספר רבים בארץ אינם ממוחשבים, ואלה הממוחשבים עדיין לא מכוּונים דיים ללימודים מקוּונים. אך גם אם הדברים נכונים, אני מסכימה עם אדר, שאל לנו להמתין עד יאמרו כולם: הנני. מוטב שנתחיל כבר עכשו להכין את התשתית, וכאשר יבוא, במקום שיבוא - נהיה מוכנים להכניסו בקלילות, בנעימות וביעילות.

ואולי כדאי לחשוב רחוק יותר - נוכל לשלב ידיים ממש, כלומר להכין הוראה מקוונת רב-תחומית. הכלים המקוונים מאפשרים לנו לחבר את המכנים המשותפים של תחומי דעת שונים. העבודה - עבודה רבה היא, אך שכרה יהיה בצִדה.

ועוד זאת אוסיף, כי כדי שלא נתאכזב מן האורות הנוצצים של האמצעים הטכנולוגיים וממה שהם יכולים להציע לנו, מוטב שלא נשכח את מקומה החשוב ביותר של המילה הכתובה, כדברי מרשל מק-לוהן:
 
"By the meaningless sign linked to the meaningless sound we have built the shape and meaning of Western Man" (McLuhn, 1962).

ספרים כפי שלא קראתם מעולם / שלמה הרציג

 על מה אתם חושבים כאשר אתם הוגים בקריאת ספרים? מן הסתם, אתם מדמיינים טקסט מטריאלי בכריכה קשה או רכה, המכיל עשרות או מאות עמודים; ספר בעל צורה, מבנה וריח אפייניים, שכמותו ממלאים לאלפיהם את מדפי הספריות העירוניות והביתיות. .ובכן לא עוד. הכירו את קורא הספרים האלקטרוני החדש! אולי תתקשו להאמין אך הספר החדש הוא אבזר קטן מימדים, שגודלו אינו עולה על גודל כף ידו של אדם מבוגר. אך על תתנו לגודל להטעות אתכם, המכשיר החדש יכול להכיל בקרבו עשרות ואף מאות ספרים בבת-אחת.
הקריאה במכשיר החדש (הספר האלקטרוני, כך הוא מכונה) היא חוויה מסוג שונה לחלוטין מן המוכר לכם. לא עוד דפדוף מושהה בספרי הנייר הגדולים והמסורבלים התופסים נפח רב. את מקומם הולך ותופס הדפדוף המהיר על מסך מגע פשוט ונגיש לכל ילד. המאה העשרים ואחת מחברת בין הגג'טים של בני הנוער, לבין החוויות המסעירות של ילדותינו בחברתו האינטימית של ספר הנייר רב הדמיון וההשראה. ובכן, הכינו את הארנקים (מדובר בתענוג בהחלט לא זול, עלותו של מכשיר אחד עשויה להגיע לאלפי שקלים). אתם עומדים לצאת למסעות ספרותיים, כפי שלא חוויתם מעולם. דרך צלחה!
ומה באשר לתרומה הצפויה של הספר החדש למערכת הלימודים בבית-הספר? ובכן, כאן הפוטנציאל רב עוד יותר, אך על כך ברשימה הבאה.

יום שלישי, 29 במרץ 2011

טכנולוגיה משרתת פדגוגיה / יעל שי

בביקורי הראשון באחת מן הכיתות החכמות במחוז צפון הוכיתי בתדהמה; השיעור היה  בתחום תולדות המוסיקה והנושא שנלמד היה ניתוח מוסיקלי של יצירה מאת שנברג. האמצעים הטכנולוגיים בכיתה איפשרו להציג את היצירה בשלמותה ולעקוב אחר חלקיה השונים עד לרמת מוטיב. במקביל ניתן היה לצפות בוידיאו של היצירה, להאזין לביצועים שונים של היצירה, ואף להציג את כלי הנגינה. אך בזה לא די, מכיוון שהיצירה נלמדה בהקשר תרבותי-חברתי המורה הציגה תמונות של גדולי הציירים בתקופה זו.
שיעור כזה פותח עולם ומלואו בפני התלמידים אך מעל הכול מאפשר הבנה לעומק של יצירה מסוימת בהקשרה התרבותי.

בביקור אחר בכיתה חכמה פגשתי תמונה אחרת לגמרי - כל השיעור סבב סביב העיסוק בהפעלת הציוד. יצא שכרו בהפסדו.

הכנסת ציוד טכנולוגי לבתי הספר פותח בפני המורים למוסיקה שימוש בפדגוגיה מסוג אחר אך דורש מיומנות ושליטה בכל רזי עולם התקשוב. איך מכשירים את המורים לכך? באיזו דרך?

השתלמויות מתוקשבות הן ללא ספק אחת התשובות לכך אך הן דורשות מדריכים שהם גם מוסיקאים וגם מתוקשבים. שכן מקצוע המוסיקה דורש היכרות עם תוכנות ספציפיות, כמו תוכנה לעריכת מוסיקה, תוכנת תיווי במוסיקה, עיסוק בהמרת קבצים ועוד. כיום מעטים הם מדריכים אלה, והמשימה הראשונה היא כיצד מכשירים מדריכים להעברת השתלמויות אלה?

עיון בתכניות הלימודים של המכללות שמכשירות מורים למוסיקה חושף תמונה עגומה בה נושא התקשוב לוקה בחסר. המוסיקאים הצעירים הללו יגיעו לכיתות חכמות מצוידות בציוד טכנולוגי מתקדם ללא כלים בסיסיים להוראת שיעור מתוקשב במוסיקה.  

השתלמויות רבות בתקשוב ובמחשוב הוראת המוסיקה מתקיימות בשנתיים האחרונות נקווה שבכך ניתן יהיה להרחיב את מעגל המורים שסביבת החינוך הדיגיטאלית תשמש להם מנוף לחדשנות פדגוגית.

יום שבת, 26 במרץ 2011

התמודדות עם ריחוקם של התלמידים ממקצוע ההיסטוריה


כיום חלק גדול מהתלמידים מרוחקים ומנותקים ממקצוע ההיסטוריה, מהזהות הלאומית ומהמורשת היהודית. יש חשיבות רבה לתרומת לימודי ההיסטוריה להשכלה הכללית ובמיוחד בתקופה שבה אנו נאבקים על עצם הלגיטימציה שלנו בארץ, ומכאן, לזהות היהודית ולחוסננו החברתי. אנחנו חיים כיום בכפר גלובלי, וכאשר התלמידים יפגשו אנשים מארצות שונות ומתרבויות שונות עליהם להכיר ולהיות מודעים לתרבות, למורשת ולהיסטוריה שלהם. כמו כן יש להיסטוריה תפקיד חשוב בפיתוח הזהות היהודית-ישראלית שלנו. 

 משרד החינוך הודיע על "תקשוב" מערכת החינוך, כלומר שהוחלט לצייד את חדרי הלימוד בטכנולוגיה חדישה (לוחות חכמים, מחשבים, מחשבים ניידים לתלמידים, ועוד). הוראת ההיסטוריה לא זכתה להיכלל בתוכנית זו.

    אני מציעה לקרב את מקצוע ההיסטוריה לתלמידים ולהפוך אותו לרלוונטי, עדכני ומשפיע. לדעתי ניתן לבצע זאת באמצעים הבאים: 

      קידום למידה מתוקשב און-ליין, כגון, למידה דרך רשתות חברתיות ומשחקים בנושאים היסטוריים. אמצעים מסוג זה ישפרו את הלמידה ויאפשרו לתלמידים להפיק מהלימודים תועלת רבה יותר. כמו כן מאפשרים אמצעים אלה קבלת משוב מיידי מהמורים. תקשוב המערכת עשוי לקרב את התלמידים לחומר הנלמד, לספק להם סביבת למידה יותר מעניינת ומאתגרת, וכתוצאה מכך לשפר את הישגיהם במקצוע. שימוש במשחקים חינוכיים שהושקעה בהם חשיבה פדגוגית עשוי גם הוא לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים, וכן להעמיק את הבנתם בנושאים מורכבים בתכנית הלימודים. מוצע כמו כן לקיים חידונים בהיסטוריה באחריות ארצית.
      כיום התחילה כבר מערכת החינוך להיערך לקראת השגת המטרות הללו. היא מקימה תשתיות, מכשירה מורים, ואף מעודדת את כוחות השוק לפתח עבור התלמידים תכנים שיאתגרו אותם ויעודדו אותם למצות את הפוטנציאל האישי. לפיכך ניתן כבר עתה להתחיל בהכנסת שינויים מתאימים בתוכנית הלימודים ובבחינות, ועל ידי כך לסמן את הכיוון הרצוי מבחינת מקצוע ההיסטוריה.

יום שישי, 25 במרץ 2011

מקצוע online אחד בשבוע - משימה בלתי אפשרית?

מאת: אדר כהן


אדר הרעיונות המעניינים שהועלו בטקסטים שנחשפנו אליהם הוא רעיון לכאורה "צנוע" :
"כל תלמיד ילמד קורס וירטואלי אחד לפחות כחלק מתכנית הלימודים, בתי הספר הווירטואליים יציעו לתלמידים קורסים במסגרות ובמודלים שונים, בתי הספר הווירטואליים יספקו מגוון קורסים המתאימים לרמות שונות ולקבוצות שונות באוכלוסייה, המורים בקורסים הווירטואליים יוכשרו להיות מורים וירטואליים" (מתוך דבריה של גילה בן-הר, מנכ"לית מט"ח בכנס הרצליה האחרון).
האם רעיון כזה הוא בר ביצוע כבר במציאות הנוכחית שלנו? האם הוא תלוי בכך שהכיתות יהיו מתוקשבות לחלוטין ולכל תלמיד יהיה מחשב-נייד (כפי שראינו בבתי הספר בהם ביקרנו)?
נדמה לי כי אחד האתגרים המרכזיים העומדים בפנינו כמובילים של תחומי דעת הוא לא לחכות עד ש... (עד שכל הכיתות יהיו מתוקשבות, עד שלכל תלמיד יהיה מחשב-נייד, עד שבכל בית ספר יהיו מספיק מעבדות מחשבים וכיתות חכמות, עד שכל בתי הספר בפזורה הבדואית יהיו מחוברים בכלל לחשמל,  עד שכל המורים יעברו הכשרות להוראה מתוקשבת וכו'.. - כל ה"עד ש..." שתלויים באינספור גורמים ומשתנים חיצוניים). במקום זאת, אני מציע שכבר עכשיו נחשוב איך לעודד ולגרום ליותר ויותר מורים בתחומי הלימוד שלנו ליצור "קורס מתוקשב". כוונתי אינה רק לשימוש מזדמן במדיום המקוון, אלא לכך שמורה ילמד יחידת לימוד שלמה / סימסטר שלם באופן מתוקשב.
ברור כי בשלב זה הדבר מתאים למועטים בלבד - יש מעט מאד מורים שמומחים לעשות זאת, מעט בתי ספר שיש בהם את מלוא העזרים הנדרשים,  אבל , לעומת זאת - יש הרבה תלמידים שיתלהבו מכך, הרבה מנהלים והורים שישמחו לחדשנות הזו, והרבה אופציות להוראה online באמצעי תקשוב שונים. אני עצמי אישרתי השנה למורה אחת לאזרחות בחטיבת ביניים בצפון ללמד סימסטר שלם של אזרחות מהבית. היא יושבת בבית ביום שישי בבוקר (יום בו אין לימודים באותו בי"ס בדרך כלל), התלמידים יושבים בבתים שלהם מול המחשבים שלהם - וכל יחידת הלימוד נלמדת כך, בצורה מקוונת - אונליין (מה המילה העברית ל"אונליין"?...).
השנה אני מכיר רק דוגמא אחת כזו, אך מבחינתי הייתי רוצה להרחיב זאת בשנה הבאה .לתת לאותה מורה הזדמנות לחלוק מהידע, הניסיון והתובנות שלה עם מורים אחרים לאזרחות מבתי ספר אחרים, ולהצמיח עוד יוזמות כאלו , שילכו ויתרחבו.
,רוח גית, שלנו למהלכים כאלו, כולל שילובם בהשתלמויות של תחומי הדעת, תאיץ לדעתי את התהליך ותהיה פתח ליוזמות, חדשנות והתלהבות.

יום שני, 21 במרץ 2011

Constructivism and Teaching for the 21st Century - Judy Steiner

In the podcast about constructivism, five conditions are sited in order for constructivism to be implemented in the classroom:
  1. a complex learning environment that includes authentic activities i.e.activities that reflect real-life situations.
  2. social negotiation  that promotes collaboration where students can share their understandings with others.
  3. multiple modes of presentation that allow students see the learning material in multiple presentations and various modes.
  4. reflectivity that allows students to be aware of their own role in the learning process and thereby enabling them to take ownership of their learning.
  5. student-centered instruction which promotes discovery learning, allowing students to be actively engaged in how and what they will study.
The obvious question that arises is how do we take the necessary steps in order to provide such a learning environment for our students?  Does the use of technology offer a solution? In part, yes.  The use of the Internet, conference tools, elearning applications, online tools and virtual learning environments provide a means to promote problem-based learning, collaboration, and student-centered learning.  BUT, prior to the use of technology, teachers, counselors, inspectors, and mafmarim need to both understand and implement constructivist principles into their work.  What would that mean, for example, for us as mafmarim?  We could use google docs to relate to specific issues.  We could use Skype to enable us to have better communication and develop pedagogical dialogues.  We could decide on issues we want to discuss and decide how to learn and share.  We could use Interwise or Eluminate for presentation of different facets of what we want to learn about or to share.  Especially now with the reorganization of the Mazcirut Hapedagogit into eshkalot, we need to broaden our channels of communication.  There is no doubt that when we will begin to use these different tools and see their benefits, we will encourage both our counselors and teachers to do so as well.

How can we proceed?  What are some of your ideas?  We all have to so much to offer and learn from one another...

Judy



יום ראשון, 13 במרץ 2011

החינוך הדיגיטאלי כמנוף לחדשנות פדגוגית במחשבת ישראל-ד"ר יוחאי רודיק

מקצוע מחשבת ישראל מתקשר בתודעת המורים והלומדים בחינוך הממ"ד להוראה שמרנית שעיקרה קריאת טקסטים וניתוחם האינטלקטואלי.כותב השורות זכה בשנים האחרונות לעמול על כתיבת יחידת לימוד חדשה שעיקרה העמדת עולמו של הלומד במרכז( אישיותו,התלבטויותיו,מחשבותיו,והשקפת עולמו המורכבת).בעקבות קריאת המאמרים ביחידה זו אני מתכוון לאפשר ללומדים ,כחלק ממגמות חדשניות נוספות,לכתוב בלוגים שיאפשרו להם להביע את מחשבותיהם באופן אישי ומשוחרר ללא חשש מה תהיה תגובת הסביבה עקב     השקפה שלא תמיד עולה בקנה אחד עם ההשקפה הנורמאטיבית.יתירה מזו .פיתוח נושא כתיבת הבלוגים יאפשר למערכת החינוכית,כפי שקראתי במאמרים המצורפים,לשפר את האינטרקציה של המורה עם תלמידיו ואת האינטרקציה של התלמידים בינם לבין עצמם.שתי מגמות אלו הן חשובות ביותר בלימוד מקצוע הגותי דוגמת מחשבת ישראל המבוסס בין השאר על שיח הגותי בין העוסקים בנושא.נוסף לכך הגעתי למסקנה כי הבלוגים יאפשרו העצמת התלמידים,התפתחותם האינטלקטואלית,פיתוח מרחב אישי מתוקשב הנתון לשליטתו של התלמיד ולא רק לשליטת המורה כמקובל בפורומים.הכתיבה בבלוגים על ארועי היום ,על רקע חומרי הלמידה,תעניק מימד רלוונטי ללימוד  ותעשיר  את    הלומדים.אם נוסיף להיבטים  הנ"ל גם את העובדה שהבלוגים מעלים אצל התלמידים את המודעות לחשיבות המידענות והדיאלוג הספונטאני, הרי שזכינו לתרומה משמעותית לעולמה של מחשבת ישראל.האם אתם מסכימים למגמות שכתבתי והטמעתם בציבור הדתי?

השתלבות בית ספר בעידן הדיגיטלי

במערכת  המורכבת של חינוך במובנה הרחב (קרי: בי"ס, סביבה חברתית, בית הספר לא יכול לפגר אחרי שפת הילדים הטכנולוגית והדיגיטלית ולהשתמש באמצעים ארכניים של לוח וגיר. הילדים מורגלים ומשתמשים בכל אמצעי הטכנולוגיה החדשניים, לא רק למשחקים ושעשועים אלא גם לתקשורת, לחברות וללימוד.  תפקידו של בי"ס להיות רלוונטי ועדכני לחיי התלמידים והוא אמור לתת מענה לשאלות קיומיות , ולאתגרים המוצבים לפתחם של תלמידיו.
עם זאת, ביה"ס לא אמור לנטוש את שיטות הלימוד הנהוגות בו באחת. השאלה היא כיצד לשמור על האיזון  ועל היחס שבין המגע הישיר עם ספר כתוב, עם הדפדוף בספר,  לבין שימוש בכל האמצעים הטכנולוגיים דיגיטליים מבלי להיחשב מיושן וארכני.


הל"ה חדשנית ולא חלופית!

הל"ה חדשנית ולא חלופית!
הרציונאל שעומד מאחורי המהפך הדיגטלי במערכת החינוך עשוי לשפר את דמותו של הבוגר. דהיינו, העלאת ההישגים ופיתוח יכולות שמאפשרות מימוש הפוטנציאל האישי של כל תלמיד ותלמידה. דבר שיכול לתרום להשתלבות בחברה המשתנה בקצב מהיר.

על  המערכת לדאוג להכשרת  כלל  עובדי ההוראה לעידן  טכנולגי מתחדש זה, ע"י העברת השתלמויות שמדגישות, בין היתר, שיטות  הוראה והערכה חדשניות שתואמות את השונוּת בין התלמידים ויכולות להתאים לשינוי הדיגיטלי בסביבה הלימודית. בנוסף לכך, יש צורך להמשיך לפתח את הפן האנושי בקרב המורים, קרי, העלאת האנטלגנציה הרגשית שלהם ולא הפיכתם למעין "מכונות דיגיטליות".

הפעלת סביבה מתוקשבת הינה משימה מאתגרת, במיוחד בבתי הספר הערביים. היא כרוכה במאמצים רבים ובהשקעה מירבית, בין היתר, הקצאת תקציבים הולמים והכנת תשתיות מתאימות, שלא לדבר על  משאבים חינוכיים בסיסיים כמו התאמת תכנית הלימודים וחומרי הלמידה לעידן זה והתמקצעות עובדי ההוראה להפעלת אותה סביבה לימודית של המאה ה-21.


ראודה כרייני

   

כדי לעשות שינוי רציני לא מספיק לעשות כמה צעדים מהירים - רנא סובח



כדי לעשות שינוי רציני לא מספיק לעשות כמה צעדים מהירים.

להוראה -למידה מתוקשבת הרבה יתרונות. וניתן לחלק את היתרונות לשני חלקים: יתרונות דידקטיים שמקלים על הלומד ומעשירים את החוויה שלו.. ומאפשרים לו יותר גמישות וחופש, כך שהוא יכול ללמוד בכל מקום ובכל זמן, ובאופן מותאם לקצב שלו, והחומר נשאר נגיש, ותמיד אפשר לחזור למקורות באמצעות טכנולוגיות חדשות שהן הבסיס להוראה מסוג זה. אפשר גם להעשיר את התהליך ע"י שילוב מרצים ומורים מבחוץ.
הסוג השני של היתרונות, יתרונות חברתיות שמציגים את התקשוב ככלי המסייע לצמצום תופעות ופערים חברתיים על-ידי הקניית אפשרות שוויון הזדמנויות בהשכלה.

אך לשיטה זו יש הרבה חסרונות כמו, הפרדה בין מורה לתלמיד, והפרדה זו פוגעת  גם בלומד וגם במלמד, וזה יוצר תחושה של חוסר שייכות והיעדר קרבה אנושית, וחוסר אכפתיות.

ובמקרים רבים גם התלמידים עצמם מופרדים בזמן  ומרחק פיזי, וזה עלול להוות  סכנת קיפוח מיומנויות חברתיות ונדרש מהתלמידים מוטיבציה גבוהה דבר שלא בטוחים שהוא קיים באמת. וגם אנחנו לא יכולים לשלוט בעיות טכנולוגיות שיכולות לצוץ תוך כדי עבודה.


אחרי הדיון סביב היתרונות והחסרונות, נשאלת השאלה: עד כמה אפשרי לשנות את הרגלי הלמידה של התלמיד והרגלי ההוראה של המורה? ובאיזו מהירות? לפי דעתי כדי לעשות שינוי רציני לא מספיק לעשות כמה צעדים מהירים.. אלא יש לחפש איך לשמור על הקיים החיובי..






תמיד זה לא מאוחר - קאסם דראושה

שלום רב,
השינויים, השיטות ודרכי ההוראה-למידה המתוקשבות חשובים מאוד לדעתי וצריך לא להפחית את המומינטום בחשיפת כל אנשי המערכת לשינויים המהותיים שרק מטייבים את ההוראה ואת הלמידה כאחת. כבר עברו עשורים רבים מאז קום המדינה וחלפה המאה ה-20, ולכן חשוב להתקדם בשיטות ההורה-למידה ולעמוד לפחות לצידם של העמים המובילים בתחומים אלה אם לא לפניהם בתהליך זה. השינויים שמתרחשים בעולם המערבי במיוחד מחייבים אותנו להפשיל שרוולים ולצאת לדרך. אני מאמין שאם ניחשף לשינויים הדיגטאליים באופן מדוד, הדרגתי עקבי ומתמיד, נוכל ללא כל ספק להשיג את המטרות והיעדים של החינוך במדינת ישראל, וגם לטייב ולייעל את שיטות ודרכי ומהות ההוראה - הלמידה בכל המקצועות ולכל הגילאים.
חשוב להדגיש שאנחנו עדיין בראשית הדרך, ולפנינו עוד דרך ארוכה עם מכשולים רבים ומסועפים. אבל כדי להתקדם ולהצליח, חייים אנו לתת את המשאבים הנחוצים וההכרחיים למגזרים שונים, למשל למגזר הערבי, שהשינוי המיועד לא ממש יצליח ללא בדיקה יסודית ומהותית לצרכיו בכל הרמות ולנסות לתת מענה הולם לכל בעיה ולכול צורך, כדי שהמגזר יטול חלק חשוב בהישיגים החינוכיים והפדגוגיים של משרד החינוך במדינת ישראל.
קאסם דראושה

החוויה הדיגטלית והתלמיד כשותף פעיל

במהירות האור החלה המהפכה הדיגטלית להכנס לכתות, המורה עדיין לא מוכן, סך הכול הוא עבר השתלמות שהקנתה לו ידע בסיסי איך להתעסק בלוח חכם למשל, אבל הוא עדיין לא מנוסה,לא פתח דגמי הוראה מתאימים לעידן החדש,
במיוחד המורה הערבי לא מוצא גוף שיעזור לו בהכנת חומרים דיגטליים, שיעורים ממט"ח בביולוגיה למשל, בסיכום טקסטים בחינוך הלשוני הערבי, בפתרון מתמטיקה וכו'
המורים שמשתמשים כבר באמצעים דיגטליים תקועים באיזה שהוא שלב, ובאיזה שהוא מקום
יצרתי קשר עם מורים "טובים", שכבר רודפים אחרי ההתפתחות הדיגטלית, והם מאוכזבים קצת, כי הרבה חומרים עליהם להכין לבד ואין עזרה מגופים אחראים, במקביל היתה לי שיחה עם תלמידים שהתחילו ללמוד בשיטה הדיגטלית, והם רואים שאותה מורה בקיאה שהעבירה להם חומר חשוב ומעניין בשנה שעברה, בשיטה הרגילה הפרונטלית מתקשה להעביר להם את כל החומר ממוחשב, והיא מפספסת הרבה דברים, והם מפסידים
ללמוד בשיטה החדשה ייתן מוטיבציה רבה לתלמידים, אבל במקביל צריך מורה מנוסה.
מצד שני אם נעביר את הבחינות שלנו לשיטה הדיגטלית הנהוגה בהרבה אוניברסיטאות, נקל על התלמידים, אבל צריכים לחשוב טוב מאוד שבחינות ממוחשבות לא יפגעו בקריטריונים של בחינה טובה.
כיום הרבה תלמידים שקועים בעולם שלהם אחרי המחשב, והמורה שקוע ועסוק בהרבה הכנות והתלבטויות.
עדיף להכין את השדה לפני שאנחנו מפזרים את הזרעים ומתחיל לנטוע
ראויה ברבארה

האמנם יש תחליף למורה האנושי?

האמנם יש תחליף למורה האנושי?
ההתפתחות הטכנולוגית והקידמה המודרנית שמחלחלות לתוך עולמו של כל אחד מאיתנו, אינן חוסכות בהשפעתן גם על מערכת החינוך ועובדי ההוראה שבתוכה.
הפעלת סביבה מתוקשבת אינה משימה קלה כלל וכלל. היא כרוכה במאמצים רבים והשקעה מירבית, על מנת להכין בסיס איתן שיוכל לתרום לקידום ולפיתוח אותה סביבה. אם זה בהכנת תשתית ותחזוקה מתאימים, אם זה בהתאמת תכנית הלימודים לסביבה זו ואם זה בהתמקצעות עובדי ההוראה להפעלת אותה סביבה ועוד.
המהפך הדיגיטלי הזה בשיטות ההוראה אמור לשפר את איכות ההוראה, בכך שהן יתאימו לשונוּת בין התלמידים, יגבירו את העניין והקשב בשיעורים וישפרו את התקשורת בין הבית (ההורים) לביה"ס בצורה משמעותית, דרך האתרים הבית ספריים והלימודיים למקצועות השונים.
בסביבה הדיגיטלית, המורה הוא המומחה בתחומו, הוא שמָפְנה את התלמידים למקורות המידע השונים, הוא שמעשיר את עולמם ומעודדם לחקור ולהיות ביקורתיים כלפי אותו מידע שאליו הם נחשפים.
בסביבה זו, המורה יכול לאתגר  את התלמידים יותר, להגביר את המוטיבציה שלהם, לכוונם לעצמאות בלמידה ולשימוש מושכל במיומנויות חשיבה וטיפול במידע.
אולם, מה יקרה אם המורה מתקשה "להתחבר" לעולם המסורבל הזה? מה יקרה אם המורה יתקשה להסתגל לסביבה הדיגיטלית ולתפקד בתוכה בצורה יעילה ומעניינת?
מכאן משתמע, שישנו צורך בהשקעה במשאב האנושי קודם כל, אח"כ השקעה בתשתיות ובתכנים ואז שינוי בשיטות ההוראה בהתאם לכך.
על המורה לאמץ לעצמו שיטות הערכה שונות ודרכי פיקוח חדשניות על תהליך הלמידה. בנוסף לזה, צריך שינוי בתפיסותיו ואמונותיו שהינם תנאי בסיסי לחדשנות פדגוגית של המאה ה-21.
לבסוף, אין לוותר על הקשר האישי של המורה עם התלמידים. תקשורת בינאישית היא האינדיקציה הכי טובה למה שמתרחש בעולמו של התלמיד, המראָה לרגשותיו הכי פנימיות שיש, רגשות שיכולות בהרבה פעמים להשפיע על תהליך הלמידה מרחוק, ובמיוחד כשהוא מתבצע ללא נוכחותו הפיזית של המורה בכיתה.

 קרין שוקחה  

יום שבת, 12 במרץ 2011

הוראה-למידה מתוקשבת

השיעור המתוקשב אינספור פנים לו, ואינספור דרכים לאפיוניו – הוא עשוי להיבחן עפ"י מימדי הזמן והמקום, עפ"י מידת השימוש בטכנולוגיה הממוחשבת, או בהתאם לתפקידי המורה. מן המאמרים השונים עד כה עולות תפיסות שונות של ההוראה הדיגיטאלית. ניתן לייצגן על הסקאלה החל מהשיעור הפורנטלי בכיתה הפיזית בו נעשה שימוש ע"י המורה במחשב נייד וברקו (מטעמי תקציב אין בו אפילו 'לוח חכם') ועד ללמידה הוירטואלית בפורום – שאינה תלויה בזמן ובמקום. (בלמידה מסוג זה התלמידים מקבלים משימה, מעלים את תוצריהם לפורום ודנים על הנלמד בינם לבין עצמם ובהנחיית המורה). בין לבין ימצא אף השיעור הסינכרוני (תלוי זמן, אך אינו תלוי מקום) ויתכנו סוגי הוראה שונים ומגוונים. אם כן, המשותף לכל סוגי השיעורים המתוקשבים שהם מנצלים את ייתרונות התקשוב, ברמה זו או אחרת. ברם, יש לשאוף לכך שיתרונות הטכנולוגיה הדיגיטאלית ינוצלו לא רק להרחבת הידע, אלא שבמקביל תדע המורה לנצל את הזמן המתפנה בכדי להנחות באופן פרטני (או קבוצתי), להביע יחס אישי (ורצוי מפרגן) ולקדם את תלמידיה – כל אחד ממקומו הוא (תרתי משמע).
בשיעור המתוקשב המיטבי מנוצלים, מצד אחד, יתרונות המחשב והמדיה (ישנו שימוש בקישורים רלוונטיים, בהדמיות, בתוכנות להבניית הידע ולהצגתו - כדוגמת תוכנות האופיס ועוד), ומן הצד השני, התלמידים נדרשים ללמידה אקטיבית (בקבוצות או ביחידות) בהבניית הידע. בשיעור מעין זה, המורה היודעת היטב את מטרות הלמידה (בתחומי התוכן והמיומנויות) ותכננה מראש את מהלך השיעור, מתפנית להנחייה אישית, או קבוצתית. היא מנצלת את המפגש הישיר עם התלמידים הן עבור קידומם בחומר הנלמד ומתן כלים לשיפור מיומנויות הלמידה הנדרשות, והן בעבור מתן יחס אישי, אמפטיה ו"מילה טובה".
ואם במקצוע ספרות עסקינן, הרי שבכיתה המתוקשבת ניתן ביתר קלות ליצור 'מעגלי קריאה' באמצעות קישורים בין יצירות ספרות שונות (על סמך: תמה משותפת / ז'אנר / יוצר). באמצעות רשת האינטרנט ניתן לקשר בין יצירות ספרות ליצירות אמנות, להרחיב את הדעת (קישור לרקע היסטורי, רקע על הסופר, הרחבת נושא מסויים העולה מן היצירה ועוד). המורה יכולה להשתמש בפורומים או בתוכנות מתאימות (כדוגמת הדיגאלו) בכדי להציג דילמות שונות המתעוררות בעלילה ולאפשר עבודה בקבוצות סביב הדילמות. ניתן ליצור בלוג העוסק בספרי קריאה, לפתוח קבוצת חברים כיתתית בפייסבוק שנושאי הדיון בה נסובים סביב שירים, סיפורים וספרים, ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה...

הגר אור

לימוד, הוראה וחינוך

"כיתת הלימוד בעוד 10 שנים תהיה שונה לחלוטין מזו שבה אנחנו למדנו. גם שיטות הלימודים יתקדמו..."

דבריו של שר החינוך נכונים. את לימודי בכיתה א' עשיתי בצריף קטן - המכונה "הסניף" המרוחק מבית-הספר עצמו מרחק של עשרים דקות הליכה. לבד מלוח וגיר (ובאירועים מיוחדים אפילו גיר צבעוני!!) , האטרקציה היחידה היתה מורתי , מינה- אותה לעולם לא אשכח. גם לא את השיעור שבו לימדה אותנו עד כמה חשוב לצחצח נעליים- גם במשחה שקופה... בשנותי האחרונות בביה"ס היסודי צפינו בתשדירי "הטלוויזיה הלימודית"- בעיקר בשיעורי אנגלית הזכורים לטוב, ובתיכון - המורים החרוצים פרשו על הלוח מפות שונות ומשונות, ואילו החדשניים והאמיצים שבהם עשו שימוש מהפכני ב"מטול".
(וכל זה, כמובן ללא מזגנים...)

כאשר אנו דנים על "החינוך במאה ה- 21"- אל לנו לבלבל בין לימוד/הקניית ידע- שהוא תלוי טכנולוגיה, ולית מאן דפליג שעליו להתעדכן ולהתקדם ולנסות להדביק את ההתפתחויות הטכנולוגיות- לבין חינוך/הוראה- שהוא תהליך עמוק ומהותי יותר. לדידי, "מורה וירטואלי" הוא כזה המתאים לסוג הראשון. אך "מורה" - בהגדרה העמוקה שלו, או "מחנך"- אינו תלוי טכנולוגיה כזו או אחרת- שכן תפקידו לעצב את אישיותו של התלמיד ולהשפיע עליו כאדם.

לכן, יש לדייק ולומר: "סביבת הלמידה הדיגיטלית"- אשר שומה עליה להתחדש במהירות וביעילות. וזו אינה יכולה להחליף את המורה המחנך. מנגד- גם על המורה להשכיל, ללמוד ולהתעדכן- כדי להשתמש בכלים הללו ביעילות ובתבונה.

יוספה משולם 

יום שישי, 11 במרץ 2011

"במושב שעסק בתחום החינוך בכנס הרצליה 2010, עלתה לדיון השאלה אם מערכת החינוך הישראלית מבינה בכלל מהן המיומניות הדרושות לחיים במאה ה-21 כך שתוכל להכשיר את התלמידים לחיים בעידן המידע ולהצלחה בכלכלה הגלובלית. הטענה היא שקיים פער עצום בין האופן שבו התלמידים של היום משתמשים בטכנולוגיות הדיגיטליות בכל היבטי החיים ובין האופן שבו הם לומדים בבית הספר. התלמידים חיים בעולם רווי טכנולוגיה ומשתמשים בו לצרכים רבים שאינם לימודיים.  הם מתקשרים עם אחרים, פעילים ברשתות חברתיות, צורכים ויוצרים מדיה ברשת (סרטוני וידיאו, מוסיקה ותמונות), אך השימוש בטכנולוגיות לצרכים לימודיים מוגבל בעיקר לפעולות חיפוש מידע וכתיבת עבודות".                                       ( http://it.themarker.com/tmit/article/12757)

בהיות האדם חיה חברתית הוא פיתח את התקשורת האנושית. חמשת אלפים שנה עברו עד להמצאת הדפוס, ואילו במשך חמישים השנים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית תקשורתית עצומת מימדים, שעיקרה חל בעשרים השנים האחרונות, והעניקה לתקשורת הממוחשבת מקום מרכזי בחברה. עם כניסת האינטרנט חלה מהפכה משמעותית נוספת בחיי האנושות.  אולם כפי שכותב גיא גרימלנד בכתבתו, הילדים מגיעים לבית הספר עם אייפון ואייפד - ומוצאים לוח עם גירים". מערכת החינוך אינה יכולה להמשיך לקפוא על השמרים ולשמר את המבנה שנוצר בעקבות המהפכה התעשייתית. עליה להתאים עצמה למאפייניה של החברה הפוסט-מודרנית שבתוכה היא מתפקדת.
התנסות פעילה ועשייה, כאשר הן משולבות עם חשיבה, הופכות את הלמידה לרלוונטית יותר עבור הלומד ומסייעות להבטחת התהליך של הבניית הידע של התלמיד עבור עצמו בשונה מתהליכי למידה מסורתיים, שבהם המורה "המעבירן" מעביר לתלמידיו את הידע שברשותו. כמו-כן, המפגש הבלתי אמצעי עם המערכת הסימבולית המאפיינת את הטכנולוגיה, חשובה לצורך היותו של הלומד חלק בלתי נפרד מן התרבות שבה הוא חי, תוך שימוש במערכת הסמלים הנהוגה בה.

דניאלה פרידמן

תקשוב החינוך - לשם מה?

המציאות המורכבת והדינמית בימינו מאופיינת בזרימה אינסופית של מידע ובנגישות פתוחה למקורות מידע. מציאות זו מציבה אתגר לבית הספר. היא מציגה שאלות מתריסות כלפי דרך החשיבה החינוכית העכשווית ויישומיה בבית הספר. היא מעלה טענות תקיפות ביחס ליכולתו של בית הספר להשפעה חינוכית, חברתית ואקדמית, לאור העובדה שגילויים חדשים הולכים ומשנים תפיסות מקובלות לא רק בתחומי הידע השונים, אלא אף בדרכי חקירת הידע והבנת טבעם של תהליכי הלמידה.
מערכת החינוך, מעצם טיבה, מכשירה היום תלמידים שיחיו בעתיד. בתחרות הקיימת על תשומת ליבו של התלמיד, בין תכנית הלימודים בבית-הספר לבין הטלוויזיה, המחשב ושאר הגירויים הזמינים ללומד מחוץ לכותלי בית-הספר, יש צורך להשקיע מחשבה רבה כיצד להפוך את תכנית הלימודים מושכת, מעניינת ומאתגרת לאדם הצעיר.
מערכת החינוך, בהיותה סוכן חשוב במדינה קטנה, נדרשת להשקיע את מיטב יכולתה בהכנת הנוער להשתלבות נאותה ומקסימלית בעולם עתיר טכנולוגיית מידע. השאיפה היא כי נוער זה ידע לעמוד בהצלחה בפני אתגרים של שוק כלל עולמי וכלכלה גלובלית, שיהוו מפתח להשגת יעדיה הלאומיים והכלכליים העולמיים של מדינת ישראל.
ניתן למנות כמה יתרונות בולטים לשימוש בתקשוב:
ראשית, שילוב תקשוב בהוראה יכול לאפשר למורה לתקשר באופן אישי עם כל לומד, להנחות את תהליך הלמידה שלו מתוך היענות לצרכיו הייחודיים ולתת משוב אישי באופן שוטף. שנית, התקשוב מקל על למידה שיתופית ועבודת צוות המעצימה את הידע, כי הוא מאפשר אינטראקציה שוטפת בלי תלות בזמן ובמקום. יתרון נוסף של התקשוב יכול לבוא לידי ביטוי בהפיכתם של מומחים לזמינים יותר. באמצעות טכנולוגיה של למידה סינכרונית ושיחת ועידה מקוונת, ניתן, בעצם, לחשוף אוכלוסיה רחבה של תלמידים להוראה איכותית הן מבחינת רמת המומחיות של הדובר והן מבחינת אפשרויות ההדגמה, ע"י שימוש בעזרי לימוד שאינם זמינים בכיתה ה"מסורתית".
יחד עם כל זאת, יש לשקול כמובן, את התוכן, המינון והעיתוי בהם יעשה שימוש בכלי תקשוב. יש לזכור, כי ההוראה הוירטואלית איננה תחליף מלא ומספק לתקשורת הבלתי אמצעית בין המורה לתלמידיו. הגזמה בשימוש בכלים אלה עלולה ליצור תחושה של ניכור.

עליזה לנציאנו

יום חמישי, 10 במרץ 2011

הוראה מתוקשבת


חסרון שראוי לתת עליו את הדעת הוא הגירוי הגדול שעומד בפני התלמיד המשוטט באינטרנט ובמקום למלא את חובתו במציאת מקורות למשימות שהמורה הטיל עליו, הוא עלול למצוא את עצמו במקומות רחוקים שיש להם כוח משיכה רב יותר. תלמיד כזה ירצה להקל מעליו עול זה ויחפש מקורות קלים וזמינים , שאינם מצריכים השקעה של מיון ועיבוד והכול יהיה בשיטת העתק/הדבק.
נראה שהוראה מתוקשבת מתאימה להשכלה הגבוהה ופחות לבית הספר התיכון ועוד פחות לילדים הרכים בבתי הספר היסודיים. שם נחוץ החום והקשר הישיר עם דמות אוהבת ומחנכת. עדיין לא נמצאה השיטה לשפוך את לבנו לפני המחשב וכנראה שלא תהיה.

חיים יחיאל

החוליה האקוטית בדרך לשינוי הפרדיגמה – המורה הווירטואלי

"המורים בקורסים הוירטואליים יוכשרו להיות מורים וירטואליים" (גילה בן הר, מנכ"לית מט"ח)

 
הלמידה במאה ה-21 מורכבת משילוב ה"ברזלים" (האמצעים הטכנולוגיים), החומרה/תוכנה והקוריקולום המשתנה, אותו מנווט המורה.
על מנת שהפדגוגיה לא תכשכש בזנב הטכנולוגיה (סלומון, 2001) יש להכשיר את המורים, המשמשים חולייה מרכזית בתהליך, לשינוי בתפקידם ובדרכי ההוראה/למידה החדשים.
למערכת החינוך בעידן הפוסט מודרני אחריות בעיצוב דמותו של הבוגר לקראת השתלבותו בחברה. היא מוצאת עצמה פועלת מול אידיאולוגיות, ערכים ותרבות משתנים.

המורים הורגלו לפטם את תלמידיהם במידע כאווזים (פרירה, 1982) ואלו נדרשו (ועודם נדרשים) להקיאו במבחנים (שינון וזכירה), עתה יידרשו המורים לשנות תפקידם ולהפוך מבעלי הידע היחידים למלווים, מתווכים (ויגוצקי), מנחים ושותפים ליצירת הידע החדש אצל תלמידיהם.
הלמידה תיעשה על ידי למידה פעילה של התלמידים, בדרך של Deliberation (דיון) (שוואב, 1969), שימוש בחשיבה ביקורתית (פרירה וג'ירו, 1970), שיתופיות ובנייה בשיטת ה- Jigsaw (סלומון, 1996) וכן למידת חקר, עיבוד מידע ומיונו. כל אלה יביאו לחשיבה מסדר גבוה (השבחה) (פסיג, 2000) ולתוצרים איכותיים.
הלמידה המצופה אינה עוד ליניארית אלא מרחבית/מרושתת/מסתעפת (לוין, 1998) המאגדת בתוכה רשת ענפה של תחומים ועוסקת בנושאים הרלוונטיים ללומדים הצעירים. שמירה על עקרונות אלו תביא ללמידה מאתגרת, פעילה ומעניינת.

"החינוך לחשיבה" (חשיבה בתהליך הלמידה) עליו שם משרד החינוך דגש בשנים האחרונות, משתלב עם הפרדיגמה החדשה ובא לידי ביטוי במאפייני הלמידה המתוקשבת הנדרשת כגון:
¨      מיון מידע והצלבתו
¨      הבניית ידע באופן קונסטרוקטיביסטי המותאם לכל לומד
¨      שיתופיות בתהליך הבניית הידע (אינטראקציה)
¨      טיפוח יכולת קוגניטיבית גבוהה עד לחשיבה מסדר גבוה (השוואה, הסקה, זיהוי רכיבים וקשרים, מיון, שאילת שאלות, העלאת מגוון נקודות מבט ועוד)
¨      טיפוח חשיבה ביקורתית ויצירתית
¨      טיפוח יכולת פתרון בעיות
¨      אמצעי הערכה חדשים התואמים את התהליכים והתוצרים


בימים אלו מתקיימת השתלמות מתוקשבת למורי המחול מטעם הפיקוח על המחול בשיתוף מט"ח, שמטרתה הכנת המורים ללמידה/הוראה החדשה של מקצועות המחול העיוניים לבגרות (תולדות מחול, אנטומיה יישומית, מוסיקה למחול). התנסותם בסביבת למידה זו תאפשר תפקודם כמורים וירטואליים שלא שינו רק את אמצעי הוראתם (מצגת, שימוש בהיפרטקסט וכד') אלא בעיקר את דרכי ההוראה המתבססות על תפקידו החדש של המורה ועל מרכזיותו של התלמיד בתהליך הלמידה.

יום רביעי, 9 במרץ 2011

פדגוגיה עדכנית - האמנם ?

אין ספק שיש ליצור סינכרוניזציה בין מערכת החינוך לבין הטכנולוגיה המתקדמת. ולא ארחיב.
דא עקא, הפער עדיין עצום.
מצד אחד , הטכנולוגיה מתפתחת במהירות עצומה ומצד שני מערכת החינוך עדיין מדשדשת בבעיות תקציביות, באחוז לא קטן של מורים שאינם אורייני מחשב ועוד.
בחלקה הקטנה שלי - לימודי ההיסטוריה בחמ"ד נעשים מאמצים לא מבוטלים להקטנת הפער שציינתי לעיל.
לפני הכל, כאמור - המורים חייבים להיות אורייני מחשב. ואכן, אתר מורי ההיסטוריה בחמ"ד - נקדימון - הוא מרכז הדרכה למורים. הפעילות העניפה המתרחשת באתר מלמדת שהמורים למדו את יתרונות הכלי המדהים שבידיהם. בפורומים מתנהל שיח של עשרות הודעות ותגובות מדי יום. במאגר הידע יש עשרות רבות של הורדת קבצים מדי יום. המורים הפנימו את משמעות האוצר שבידיהם.
עשרות מורים משתתפים בהשתלמויות מקוונות שאנו מנהלים בנקדימון. יש התפתחות !
אבל כאן יש מעצור....ההוראה עדיין נותרה שמרנית ברובה.
אני מאד אופטימית. אני מאמינה בשינוי שחייב להתרחש.
המורים יהיו חייבים להתאים את עצמם לעקרונות השיח החדש עם התלמידים.

בלהה גליקסברג





הוראה וירטואלית/הוראה מרחוק

ההוראה הוירטואלית נכנסה היום כמעט לכל מוסד להשכלה גבוהה. כל המכללות פיתחו מודלים של הוראה מתוקשבת ויצרו סביבות למידה מרחוק. ההוראה מרחוק היתה כחלק מלימודי התואר באוניברסיטה הפתוחה מאז ראשית הקמתה. ההוראה מרחוק פיתחה מודל של לומד עצמאי כאחראי ללימדתו. הלומד מקבל לביתו חומרי למידה כתובים ומשתתף במפגשים סינכרוניים מהמחשב בביתו. הוראה מסוג זה דורשת מהלומד הרבה משמעת עצמית ומוטיבציה כחלק מדרישות הלימודים, כמו כן זה נותן ללומד עצמאות בבחירת התכנים הלימודיים.  לימוד זה דורש מהלומד להתמצא בסביבות למידה אלקטרוניות שהטכנולוגיה של היום מאפשרת, ותפקיד מערכת החינוך במאה ה 21 היא לטפח לומד מסוג זה.

רומן שנדרוביץ

החוליה האקוטית בדרך לשינוי הפרדיגמה – המורה הווירטואלי


הלמידה במאה ה-21 מורכבת משילוב ה"ברזלים" (האמצעים הטכנולוגיים), החומרה/תוכנה והקוריקולום המשתנה, אותו מנווט המורה.
על מנת שהפדגוגיה לא תכשכש בזנב הטכנולוגיה (סלומון, 2001) יש להכשיר את המורים, המשמשים חולייה מרכזית בתהליך, לשינוי בתפקידם ובדרכי ההוראה/למידה החדשים.
למערכת החינוך בעידן הפוסט מודרני אחריות בעיצוב דמותו של הבוגר לקראת השתלבותו בחברה. היא מוצאת עצמה פועלת מול אידיאולוגיות, ערכים ותרבות משתנים.

המורים הורגלו לפטם את תלמידיהם במידע כאווזים (פרירה, 1982) ואלו נדרשו (ועודם נדרשים) להקיאו במבחנים (שינון וזכירה), עתה יידרשו המורים לשנות תפקידם ולהפוך מבעלי הידע היחידים למלווים, מתווכים (ויגוצקי), מנחים ושותפים ליצירת הידע החדש אצל תלמידיהם.
הלמידה תיעשה על ידי למידה פעילה של התלמידים, בדרך של Deliberation (דיון) (שוואב, 1969), שימוש בחשיבה ביקורתית (פרירה וג'ירו, 1970), שיתופיות ובנייה בשיטת ה- Jigsaw (סלומון, 1996) וכן למידת חקר, עיבוד מידע ומיונו. כל אלה יביאו לחשיבה מסדר גבוה (השבחה) (פסיג, 2000) ולתוצרים איכותיים.
הלמידה המצופה אינה עוד ליניארית אלא מרחבית/מרושתת/מסתעפת (לוין, 1998) המאגדת בתוכה רשת ענפה של תחומים ועוסקת בנושאים הרלוונטיים ללומדים הצעירים. שמירה על עקרונות אלו תביא ללמידה מאתגרת, פעילה ומעניינת.

"החינוך לחשיבה" (חשיבה בתהליך הלמידה) עליו שם משרד החינוך דגש בשנים האחרונות, משתלב עם הפרדיגמה החדשה ובא לידי ביטוי במאפייני הלמידה המתוקשבת הנדרשת כגון:
¨      מיון מידע והצלבתו
¨      הבניית ידע באופן קונסטרוקטיביסטי המותאם לכל לומד
¨      שיתופיות בתהליך הבניית הידע (אינטראקציה)
¨      טיפוח יכולת קוגניטיבית גבוהה עד לחשיבה מסדר גבוה (השוואה, הסקה, זיהוי רכיבים וקשרים, מיון, שאילת שאלות, העלאת מגוון נקודות מבט ועוד)
¨      טיפוח חשיבה ביקורתית ויצירתית
¨      טיפוח יכולת פתרון בעיות
¨      אמצעי הערכה חדשים התואמים את התהליכים והתוצרים


בימים אלו מתקיימת השתלמות מתוקשבת למורי המחול בשיתוף מט"ח, שמטרתה הכנת המורים ללמידה/הוראה החדשה של מקצועות המחול העיוניים לבגרות (תולדות מחול, אנטומיה יישומית, מוסיקה למחול). התנסותם בסביבת למידה זו תאפשר תפקודם כמורים וירטואליים שלא שינו רק את אמצעי הוראתם (מצגת, שימוש בהיפרטקסט וכד') אלא בעיקר את דרכי ההוראה המתבססות על תפקידו החדש של המורה ועל מרכזיותו של התלמיד בתהליך הלמידה.


לנה בר-מאיר

"המורים בקורסים הוירטואליים יוכשרו להיות מורים וירטואליים" (גילה בן הר, מנכ"לית מט"ח)

החשוב ביותר – לשמור על איזון נכון

אכן, כפי שכתבו רבים מחבריי, לא ניתן לעצור את הקידמה. אנו רוצים לראות את ילדינו- תלמידינו משתלבים בחברה ובעולם התעסוקה, אך אל לנו ל"רוץ קדימה". מניסיוני כמורה שנים רבות אני עדיין מחזיקה בדעה שאין תחליף למורה מוביל ומשקיע. מורה "יבש" וחסר מוטיבציה לא יצליח לעניין ולאתגר את תלמידיו גם בשיעור מתוקשב.
יש לזכור כי לטכנולוגיה יש חסרונות ויתרונות –
אחד מהיתרונות הבולטים הוא - הילקוט הדיגיטלי. מדובר בהמצאה נהדרת שיכולה לשמש כתחליף לילקוט העמוס, כמו כן שילוב של פעילויות מתוקשבות בשיעור יכול בהחלט להוות שינוי מרענן ומאתגר.
עם זאת, יש לטכנולוגיה גם חסרונות- כשמדובר בדברים טכניים יש להם גם נטייה להתקלקל – יש לקחת זאת בחשבון כשמתבססים רק על טכנולוגיה בשיעור.
חשוב גם שהמורה יעבור הכשרה טכנולוגית (תוך מתן תמריצים למורים שיעברו הכשרה כזאת) כדי שלא ייפול ביכולותיו מתלמידיו, ובכך התחברתי לרעיון של ריאד מתאני שכתב על שינוי בהכשרת מורים והפיכתם ל"מורים וירטואליים".
לדעתי, הצלחת המהלך של "סביבת החינוך הדיגיטלית" נעוצה באיזון הנכון ובשילוב בין שיטות ההוראה המסורתיות שלא נס ליחן גם היום (כמובן בתנאי שהמורה מוכשר ומעניין) לבין השיטות הטכנולוגיות החדישות. החוכמה היא להתחיל בצעדים קטנים...
תפקיד המורה, אם כך, ישתנה בהדרגה, והוא יהפוך למנחה ומכוון, ופחות למנחיל ידע. תפקידו העיקרי יהיה ללמד את התלמידים שיטות לסינון  המידע הרב שאליו הם חשופים. התלמידים כיום הם, אמנם, בעלי אוריינטציה גבוהה לטכנולוגיה, אך לא תמיד יודעים להבחין בין עיקר לטפל.

עידית בר

יום שלישי, 8 במרץ 2011

למידה אונליין - מיומנות הדרושה להצלחה בחיים במאה ה-21

רבים הם הסוברים כי "למידה אונליין היא מיומנות הדרושה להצלחה בחיים במאה ה-21". הדבר נובע מההתפתחות הטכנולוגית המתרחשת לנגד עינינו, ושאנו אף מהווים חלק ממנה. כמחנכים, אין אנו יכולים להתעלם מההתפתחות הטכנולוגית, ויתרה מכך, עלינו לחשוב כיצד ניתן לרתום התפתחות זו לטובת קידום ההוראה והפדגוגיה, אשר ישפיעו בוודאי על אזרח העתיד והשתלבותו בחברה.

גילה בן הר אומרת בדבריה כי "מדינות מובילות בעולם משלבות אותה בתכנית הלימודים כאמצעי להכנת תלמידיהן להצלחה בחברה ובכלכלה הגלובלית... וכי על בית הספר להציע מרחב למידה גמיש ועדכני, המשלב למידה בכיתה “רגילה” עם למידה בסביבה וירטואלית...שילובה בתכנית הלימודים יסייע לצייד את התלמידים ב”ארגז הכלים” הדרוש להשתלבות בחברה ולהצלחה בעולם התעסוקה".

הייתי רוצה להציג שילוב הלמידה בכיתה "רגילה" עם למידה בסביבה הוירטואלית בלימודי הכימיה. כידוע, לימודי הכימיה דורשים מהתלמידים למידה של שפה חדשה, הלא היא אופן כתיבת והצגת חומרים ותהליכים שונים. בנוסף, התלמידים אינם מסוגלים לראות בעיניהם אטומים ומולקולות שהן אבני הבניין של החומרים סביבינו. המורה הניצב בכיתתו, צריך להפעיל את כישורי השפה הטובים ביותר שלרשותו על מנת לתאר לתלמידיו את האטומים והמולקולות עליהן הוא מדבר. המורה יכול להיעזר בלוח ובגיר, ובכישוריו לשירטוט מודלים להמחשת דבריו, ואף יכול להיעזר במצגת מתאימה. נשאלת השאלה האם זה מספיק? האם העולם המיקרוסקופי שמתאר המורה מופנם על ידי התלמידים באופן משביע רצון? במקום הזה לדעתי, ניתן לשלב את הלמידה הוירטואלית.

הלמידה הוירטואלית יכולה להתבסס על מודלים תלת מימדיים של אטומים ומולקולות, מודלים שניתן לסובב אותם, לשנות את צורת ההצגה שלהם, ויכולה להתבסס על אנימציות דינמיות. כל אלו קיימים כיום ברשת.
אולם האם בהעדר אמצעים מתאימים בבתי הספר המורה יכול לעשות בהם שימוש?
האם בהעדר הכשרה למורים ניתן לצפות כי המורים יעשו בהם שימוש נרחב?
האם בהעדר חשיפת התחום לתלמידים ניתן לצפות כי הם עצמם יגילשו ברשת, יגלו ויתעניינו בחומרים אלו?

הלמידה הוירטואלית בכימיה יכולה אף להתקשר לטכנולוגיות של "מציאות מדומה". טכנולוגיה זו יכולה לאפשר לתלמידים להכנס למציאות אחרת, מציאות שבה הם חלק ממבנה החומר, ויכולים "לטייל"בה ואולי אף להפעיל אותה מבחינת הכוחות והקשרים הקיימים בין החלקיקים התת-אטומיים. זהו מעין סימולטור אטומי. נשמע עתידני? נשמע רחוק? ברור ששימוש בטכנולוגיה זו מחייב השקעת משאבים רבים ויקרים הן בפיתוח והן בהפעלה. אולם יתרונו גדול, הן להוראת תחום הדעת - כימיה, והן לפיתוח אזרח העתיד הנחשף לטכנולוגיות מתקדמות, ומתמודד איתן בהצלחה.

ומי יודע, חלומות לפעמים מתגשמים  :)

דורית טייטלבאום