שר החינוך מר גדעון סער הכריז בשנת 2009 על תוכנית התקשוב הלאומית של מערכת החינוך בישראל,
חזונו הוא רכישת מחשב אחד לכל עשרה תלמידים או פחות מכך. ליצור "ילקוט דיגיטלי" לכל תלמיד ולכל מורה. הכוונה היא לעבור לספרים דיגיטלים משולבי מדיה, ליצור מאגרי מידע, לאפשר פעילויות למידה, יצירה ותרגול אינטראקטיביות ולפתח כלי מדידה והערכה מקוונים.
התוכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך אמורה לפעול בכ-3,000 בתי ספר. מהם כ-1,800 בתי ספר יסודיים, כ-1,000 חטיבות ביניים ותיכונים וכ-250 בתי ספר של החינוך המיוחד.
התוכנית בעיניי היא חשובה עד מאוד, אולם בטרם נשקיע הון כה רב בחומרה ובתוכנה עלינו להשקיע ראשית בהון האנושי, דהיינו בצוות החינוכי של בית הספר ובעיקר במורים.
יש לתת את הדעת לנקודות הבאות:
א. ללמד את המורים כיצד לפתח פעילויות בסביבה המתוקשבת - פעילויות שהיתרון של סביבה זו יבלוט בהן.
ב. ללמד את המורים ליצור פעילויות הדורשות שיתופיות בין תלמידים.
ג. להקנות לתלמידים מיומנויות שונות הנצרכות בלמידה מסוג כזה כגון- בחינת אמינות המידע ומקורו, מיומנויות של קריאה וצריכת מידע באופן ביקורתי, מיומנויות של עיבוד מידע ומיזוגו ממקורות רבים ועוד.
ויותר מכל לשכנע את המורים שאינם צריכים להיות מקור הידע הבלעדי, לפנות את קדמת הבמה ולהפוך לומדים גם הם
ולא לחוש אי נוחות באם אינם שולטים בכל הידע.
לסיכום-
רכישת התוכנות והחומרה יקרה עד מאוד, אך היא פשוטה עד מאוד: המחיר ברור, מועד האספקה גם הוא יכול להיות ברור, וכן פרטים אחרים הקשורים לרכישה.
אולם, ללא השקעה אדירה במורים ובצוות החינוכי בכללותו החומרה והתוכנה תהינה כאבן שאין לה הופכין.
החל מהשקעה בהשתלמויות מורים וכתיבת פעילויות לתלמידים וכלה בשינויים מרחיקי לכת בבית הספר שיהפכו את הלמידה למשוללת מקום וזמן.
בהצלחה לכולנו בהנחלת אתגר גדול זה,
ענת אסולין- מוט"ב
החזית הטכנולוגית או טכנולוגיה מיושנת? | צלם: טס שפלן, ג'יני
חזונו הוא רכישת מחשב אחד לכל עשרה תלמידים או פחות מכך. ליצור "ילקוט דיגיטלי" לכל תלמיד ולכל מורה. הכוונה היא לעבור לספרים דיגיטלים משולבי מדיה, ליצור מאגרי מידע, לאפשר פעילויות למידה, יצירה ותרגול אינטראקטיביות ולפתח כלי מדידה והערכה מקוונים.
התוכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך אמורה לפעול בכ-3,000 בתי ספר. מהם כ-1,800 בתי ספר יסודיים, כ-1,000 חטיבות ביניים ותיכונים וכ-250 בתי ספר של החינוך המיוחד.
התוכנית בעיניי היא חשובה עד מאוד, אולם בטרם נשקיע הון כה רב בחומרה ובתוכנה עלינו להשקיע ראשית בהון האנושי, דהיינו בצוות החינוכי של בית הספר ובעיקר במורים.
יש לתת את הדעת לנקודות הבאות:
א. ללמד את המורים כיצד לפתח פעילויות בסביבה המתוקשבת - פעילויות שהיתרון של סביבה זו יבלוט בהן.
ב. ללמד את המורים ליצור פעילויות הדורשות שיתופיות בין תלמידים.
ג. להקנות לתלמידים מיומנויות שונות הנצרכות בלמידה מסוג כזה כגון- בחינת אמינות המידע ומקורו, מיומנויות של קריאה וצריכת מידע באופן ביקורתי, מיומנויות של עיבוד מידע ומיזוגו ממקורות רבים ועוד.
ויותר מכל לשכנע את המורים שאינם צריכים להיות מקור הידע הבלעדי, לפנות את קדמת הבמה ולהפוך לומדים גם הם
ולא לחוש אי נוחות באם אינם שולטים בכל הידע.
לסיכום-
רכישת התוכנות והחומרה יקרה עד מאוד, אך היא פשוטה עד מאוד: המחיר ברור, מועד האספקה גם הוא יכול להיות ברור, וכן פרטים אחרים הקשורים לרכישה.
אולם, ללא השקעה אדירה במורים ובצוות החינוכי בכללותו החומרה והתוכנה תהינה כאבן שאין לה הופכין.
החל מהשקעה בהשתלמויות מורים וכתיבת פעילויות לתלמידים וכלה בשינויים מרחיקי לכת בבית הספר שיהפכו את הלמידה למשוללת מקום וזמן.
בהצלחה לכולנו בהנחלת אתגר גדול זה,
ענת אסולין- מוט"ב
החזית הטכנולוגית או טכנולוגיה מיושנת? | צלם: טס שפלן, ג'יני
תגובה 1:
אכן למורה חשיבות עצומה בשילוב התיקשוב. כפי שכתבה ענת, אם לא יכוונו את המורים ברכישת המיומנויות ובהדרכה כיצד לנצל את יתרונות התיקשוב, המחשבים יחליפו ספרים ותו לא (ואם יהיה חיבור אינטרנט, יגלשו להם התלמידים לעולמות רחוקים, לא בהכרח לאו שהיינו רוצים שיגלשו אליהם...).
אין מיכשור ללא איכשור
:-)
הוסף רשומת תגובה