בהתייחס למאמרו של גרימלנב אשר התפרסם בדה מרקר 24.10.10 לדעתי, יש להתייחס למהפכה הטכנולוגית בבית הספר בכובד ראש ובמשנה זהירות. צודק בעל המאמר בציינו כי קיים פער עצום בין יכולתם הטכנולוגית של הילדים הבאים לביה"ס עם מכשירי טלפון ותקשורת מן המתקדמים ביותר, לבין המערכת הטכנולוגית שבית הספר מעמיד לרשות התלמידים. האם זו שאלה של תקציב בלבד? ברור כי ללא תשתית ראויה ןמספר מחשבים ההולם את מספר התלמידים, לא ניתן יהיה לקיים לימוד ראוי. אולם, מערכת החינוך לא השכילה עדיין להערך לניצול משאב חשוב זה על ידי הכשרת המורים האמורים להכנס לכתה וללמד בתנאים החדשים. על הכשרת המורים להתבסס על הקניית יכולת כתיבה, מיומנויות חקר, הכרת מקורות הידע ודרכי שליפתו. אין די בכך שבית הספר ירכוש תוכנות לימוד מוכנות, או יסתפק בשליפת מידע ממקורות פופולאריים כגון ויקיפדיה ודומיו. למקורות אלה חשיבות משל עצמם אך אין בהם כדי לעורר את התלמיד לחשיבה, לחקר ולעיון מעמיק.
מעניינת מאד היא הצעתו של אופיר גורטלר במאמרו: כיצד ישפיעו המדיות החברתיות על הדרכת עובדים ב- 2010? (ניוזלטר ינואר 2010 ) . גורטלר מציע לזרוע את זרעי הידע והלמידה על קרקע עשירה ומרתקת מבחינה חברתית: רשת הפייסבוק ,למשל, אשר פתחה עולם חדש בפני החברים בה. רשת חברתית זו שיש לה השפעה עצומה על התנהלותם של תלמידים בכל תחומי חייהם, מלבד לימודים, יכולה וכנראה עתידה, לפלוש גם אל "התחום האפור", הלא רלוונטי כביכול, בית הספר. שימוש בבלוגים ברשת החברתית, יגביר ללא ספק את המוטיבציה ללמידה.
ולסיום, משהו בנימה אישית: חשבתם פעם על בריאותם של הילדים הצמודים אל קופסאות המסכים למיניהם שעות ארוכות בכל יום?
אברהם זוכמן, מפמ"ר וממונה על החינוך הגופני
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה