יום ראשון, 3 ביולי 2011

ויקיפדיה מגדלת תלמידים עצלים, ניצן סדן

במאמר של ניצן יש התייחסות לנגישות המידע בויקיפדיה מול איכות הכתוב.
אצל תלמידים שלא קראו מקורות מידע ולא הרחיבו את השכלתם, הויקיפדיה מהווה פתרון.
יש יתרון בכך שהשגת החומר הכתוב בויקיפדיה קל יחסית והלשון מובנת לכולם. החיסרון  בשימוש
המידע המוצע הוא הביטחון שהכתוב נכון ושאפשר להסתפק  בכתוב בו.

כמורים, חובה לחשוף את התלמידים ליתרונות וחסרונות בשימוש הויקיפדיה כמקור מידע.
יש לזכור גם שחלק מעבודות התלמידים מועתקות מהויקיפדיה מילה במילה ללא עיבוד נוסף.
האם יש ללמד תלמידים לסכם באופן מושכל מהויקיפדיה?

יום חמישי, 23 ביוני 2011

דור ה y net וחינוך לחשיבה - הילכו יחדיו?

מאפייני הלמידה הבולטים היום בקרב התלמידים מותאמים לטכנולוגיה המתקדמת המקיפה את עולמם. התלמידים ניחנים ביכולות הסתגלות מהירה לכל טכנולוגיה חדשה [שהמבוגרים מתקשים ומפחדים מהם] ומגלים סגנונות למידה כגון: התאמה מהירה לכל שינוי טכנולוגי, צריכת מידע קצרה ובמהירות (לרוב לצורך מסוים), שיתוף בידע וחשיפה, חיכולת לזפזפ ועוד.

תפקידנו במערכת החינוך לשלב יכולות וסגנונות אלה בתכנון השיעורים וללמד אותם בצורה מכוונת ומפורשת יכולות למידה וחשיבה גבוהות הדרושות להם. יכולות שיתאימו להם בעולם ה face book i-pod',  i-pad וכו', אבל גם לעולם המשתנה. תפקידנו לעצב בוגרים שיותאמו למאה ה21 עם כל המיומנויות הנדרשות.
עלינו כמערכת, להתאים את דרכי ההוראה- למידה-הערכה, לשנות את סביבות הלמידה, את סדירויות בית הספר, את סביבות הלימוד,את ההתיחסות והתפיסה שלנו לתפקידינו כמורים. לאפשר ולזמן לתלמידים לעבוד בקבוצות, ללמוד באופן עצמאי, לחקור ולהתנסות בתהליכי חקר, לפתח סקרנות, ביקרותיות, יצירתיות, יכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות ועוד.
רק כך נגדל דור בוגרים שידע לצרוך מידע באופן מושכל, מותאם למיומנויות המאה  21.

                                                                                                                                               עדה רוזנברג











יום שלישי, 21 ביוני 2011

הילדים מגיעים לבית הספר עם אייפון ואייפד - ומוצאים לוח עם גירים

בהתייחס למאמרו של גרימלנב אשר התפרסם בדה מרקר  24.10.10                                                         לדעתי, יש להתייחס למהפכה הטכנולוגית בבית הספר  בכובד ראש ובמשנה זהירות. צודק בעל המאמר בציינו כי קיים פער עצום בין יכולתם הטכנולוגית של הילדים הבאים לביה"ס עם מכשירי  טלפון ותקשורת מן המתקדמים ביותר, לבין המערכת הטכנולוגית שבית הספר מעמיד לרשות התלמידים.  האם זו שאלה של תקציב בלבד? ברור כי ללא תשתית ראויה ןמספר מחשבים ההולם את מספר התלמידים, לא ניתן יהיה לקיים לימוד ראוי.                                                                                                                                                     אולם, מערכת החינוך לא השכילה עדיין להערך לניצול משאב חשוב זה על ידי הכשרת המורים האמורים להכנס לכתה וללמד בתנאים החדשים. על הכשרת המורים להתבסס על הקניית יכולת כתיבה, מיומנויות חקר, הכרת מקורות הידע ודרכי שליפתו. אין די בכך שבית הספר ירכוש תוכנות לימוד מוכנות, או יסתפק בשליפת מידע ממקורות פופולאריים כגון ויקיפדיה ודומיו. למקורות אלה חשיבות משל עצמם אך אין בהם כדי לעורר את התלמיד לחשיבה, לחקר ולעיון מעמיק. 
מעניינת מאד היא הצעתו של אופיר גורטלר במאמרו: כיצד ישפיעו המדיות החברתיות על הדרכת עובדים ב- 2010? (ניוזלטר ינואר 2010 ) . גורטלר  מציע  לזרוע את זרעי הידע והלמידה על קרקע עשירה  ומרתקת מבחינה חברתית: רשת הפייסבוק ,למשל, אשר פתחה עולם חדש בפני החברים בה. רשת חברתית זו שיש לה השפעה עצומה על התנהלותם של תלמידים בכל תחומי חייהם, מלבד לימודים, יכולה וכנראה עתידה, לפלוש גם אל "התחום האפור", הלא רלוונטי כביכול, בית הספר. שימוש בבלוגים ברשת החברתית, יגביר ללא ספק את המוטיבציה ללמידה.
ולסיום, משהו בנימה אישית: חשבתם פעם על בריאותם של הילדים הצמודים אל קופסאות המסכים למיניהם שעות ארוכות בכל יום?
 אברהם זוכמן, מפמ"ר וממונה על החינוך הגופני

יום שלישי, 14 ביוני 2011

אני תומך במאמר " וויקיפדיה מגדלת תלמידים עצלים"

כותרת מאמר:  ויקיפדיה מגדלת תלמידים עצלים
כותב :         מאת ניצן סדן
העמדה:   לפי ניצן, וויקיפדיה  לא טורם לידע שלנו. אדרבה, הוא לא רק מעוות את הידע לפעמים גם הוא מעביר עובדה מטעה. בנוסף רוב התלמידים מסתפקים במה שקראו באתר של וויקיפדיה ולא ממשיכים בקריאת המקורות שהיו יכולים להעשיר אותם יותר. לכן וויקיפדיה פשוט מעודד עצלנות.   

נימוקים: התלמידים וגם סטודנטים בהשכלה גבוהה משתמשים בוויקיפדיה כאילו זה מקור מידע/ידע ראשוני. יש אין ספור ספרים, מאמרים שנכתבו ע"י מומחים מפורסמים. אבל בגלל הדור הקיים הוא עצלן הוא אוהב פשוט להעתיק אפילו בלי לבדוק אם המידה שמופיע הוא נכון.

   
שאלות המזמנות התייחסות עמיתים : מה אפשר לעשות כדי תלמידים/סטודנטים יפעילו את הראש שלכם  ולא יאמצו את וויקיפדיה כעובדה מוגמרת? איך אפשר לעודד אותם
להתייחס גם למקורות שונים? אולי צריך לתת להם תמריץ מסוים?



אנבסה טפרה

יום חמישי, 26 במאי 2011

האינטרנט, המחשב- והיו עיניך רואות את מוריך?

ההתלהבות מהמחשב, מהאינטרנט, מהמידע הרב שיש בהם, מהמקומות שניתן להגיע אליהם באמצעותם, מפתים מאד. אין ספק בדבר. אבל אני מבקש לעצור לרגע ולשאול: האמנם? האמנם זו היא הפסגה של ההוראה? רק לשם אנו מכוונים? סביר להניח שבמהלך השנים הקרובות השכלולים והפיתוחים יהיו טובים יותר מהקיים היום, וההתלהבות רק תגדל, ואז שוב נשאל: זהו? הגענו לשיא בהוראה? או שמא השכלולים והפיתוחים הללו, גרמו גם לריחוק גדול מאד, ולפער עם העיקר. והעיקר אילו הם התלמידים.
חז"ל הורו לתלמיד: "והיו עיניך רואות את מוריך". אין מדובר על ראיה סתמית. אלא על ראיה מעמיקה וחודרת יותר. ההוראה היא: תלמד מהליכותיו, מהנהגותיו, ממעשיו, מתכונתיו וממידותיו, מעבר למידע ולעובדות שהוא מלמד אותך. המורה הוא האדם שמורה דרך ערכית, מוסרית, אתית, וחינוכית, ולא רק צינור שמעביר מידע. גם המורים צריכים לראות את התלמידים בהתאם, ולמלא את הציפיות שתולים בהם. לשמש דוגמא אישית ובנוסף גם לעודד, לתמוך, להיות אוזן קשבת, לסייע ליעץ לתלמיד. ואת כל אילו המחשב, האינטרנט וכל האמצעים המשוכללים ביותר אינם נותנים. אפשר לראות במכשירים הללו דברים רבים, ובכמויות אדירות, אבל הם אינם מעניקים חום ואהבה, והם גם לא נותנים יחס אישי. הם לא מגיעים לנפש, לרבדים הפנימיים של התלמידים.
אני חרד מהיום בו המכשירים הללו ואולי אף טובים ומשוכללים מאילו הקיימים היום ישתלטו על הכיתה, עם זאת שיש בהם אוצר אדיר של ידע ויכולת גבוהה מאד להשיג ידע. בעיני זה יהיה ממש רע לתלמידים אם המורה רק יעמוד מהצד ותפקידו יהיה רק לכוון את התנועה. המכשירים הללו הם צינור, הם אמצעים, אמצעים טובים מאד אפילו, אבל הם אמצעים. הם לא הדבר עצמו. כל מורה, גם מורה מקצועי הוא מחנך, הוא אדם שמעביר מסרים דרך תחום הדעת שלו, והוא אדם שצריך להיות קשוב ורגיש לתלמידיו, לדעת היכן הם נמצאים, ומשם להתקדם איתם.
צריך לאזן את הרצון להשיג הישגים טובים יותר בתחום הדעת ופיתוח החשיבה, עם הצורך להמשיך בחינוך המסורתי בו יש יחס אישי ואנושי של מורים ותלמידים. לא להתבלבל בין האמצעי לבין המטרה. המטרה היא בראש ובראשונה חינוך, כשהידע הוא ממעצביו, והאמצעים להשיגם, יהיו המשוכללים והטובים ביותר, הם ככלות הכל רק אמצעים ולא יותר.


פורסם ע"י יהודה זולדן

יום שלישי, 24 במאי 2011

דור הולך ודור בא / צביקה אריכא

קראתי פעם דו-שיח שהתקיים בין אל מיצרי (אולי רע) למלך המיצרי (אולי תות) שנסב אודות הכתב. האל רצה להעניק את המצאת הכתב לבני האנוש אך המלך טען שזה יגרום לנסיגה שיכלית - יכולת החשיבה בע"פ, כמו למשל היכולת לחשב כמויות סחורה של כל הממלכה, הרי היא ביטוי לפסגת יכולת החשיבה.
מאז ועד היום אנחנו בנסיגה (אתאר רעיון, גם אם הוא חוטא מעט לאמת ההיסטורית...):
כאמור, הדור הראשון הפעיל את המוח. לאחריו קם הדור שהמציא את הכתב. הם נעזרו בקידוד של כ-20 סימנים (אותיות). כל סימן (אות) מבטא משהו וצירוף של כמה מהסימנים מבטא רעיון. כך למשל האות "ר" מבטאת רגש, האות "ח" - רגש חזק (אולי חרדה) והאותיות "ג" ו-"ד" פעולה מעשית.
ניקח את הקודים האלה ונראה מה משמעות צירופים שונים שלהם. נקבל: חרג, חרד, חדר, חגר.
אם ניקח סימן קוד של פעולה חזקה והחלטית כמו האות "צ" נקבל: חרץ, צרח.
ניקח אות שמקודד פעולת פתיחה, האות "פ", ונקבל: פרח, פרף, פיצץ...
(ייסלחו לי כל העוסקים בקבלה, בגימטריות, ובספירת אותיות - הכל סתם קישקוש. מדובר בקודים בסיסיים).
באותה התקופה מי שלא קידד אלא צייר כל מושג ומושג בעזרת תמונות (למשל הסינים) מצא את עצמו נחות.
גם הדור של היום, דור ה-Y, חוזר לאחור: משפת הסימנים לשפת הצלמיות (אייקונים, מלשון "זיו איקונין" -דמות הפנים - בארמית). כך הוא מתפעל בקלות רבה את המערכות המתוקשבות.
אנחנו, אנשי טרום ה-X, מחפשים מהויות בתוך הצורות, בתוך התמונות, בתוך הצירופים. אנחנו מחפשים את ה"מהות" שבתוך ה"ניראות".
אצלם הניראות (כמה Like קיבלת) והמהות חד-הם: אתה שם - אתה קיים... (בפייסבוק...).
ועל זה נאמר: "וואלה..."

יום שני, 23 במאי 2011

סביבה לימודית מתוקשבת - קונסטרוקטיביסטית , הילכו השניים יחדיו? מיכל נחשון

אבקש לשתף בסביבה זאת מדברים ששמעתי אם איני טועה בהרצאה בעבר מפרופ' גבי סלומון.
אחת ההשלכות החשובות הנובעות מן התפיסה הקונסטרוקטיבסטית היא הקשר שבין רכישת ידע לבין שימוש בו. והוא נתן בהרצאה דוגמה לחישוב שטח משולש, ובה הזכיר, שהמורה אמר "בעתיד גם נעשה בכך שימוש מעשי" (אם יוותר הזמן המתאים).
למידה בגישה קונסטרוקוביסטית מחייבת תהליך בו הלומד עושה שימוש במידע שרכש ועל ידי תהליך זה הוא הופכו לידע שלו עצמו. התהליך יכול להתבצע באמצעות הגדרה ופתרון בעיה, בנית טיעון, הכללה, הסבר וכד'. ובנוסף טוב עוד יותר יהיה אם נוכל ליצור זאת אף בסביבה אינטראקטיבית של שיתופיות בין תלמידים.
אני חושבת שהאתגר שלנו, אנו כמשפיעים על הסביבה הלימודית המתוקשבת, הוא ליצור אפשרות של ביטויים אלו. עלינו לעצב את הסביבה הטכנולוגית כך שתוכל להביא לידי ביטוי את ההיבטים הפסיכולוגיים של הלמידה.