דור ה y net וחינוך לחשיבה - הילכו יחדיו?

מאפייני הלמידה הבולטים היום בקרב התלמידים מותאמים לטכנולוגיה המתקדמת המקיפה את עולמם. התלמידים ניחנים ביכולות הסתגלות מהירה לכל טכנולוגיה חדשה [שהמבוגרים מתקשים ומפחדים מהם] ומגלים סגנונות למידה כגון: התאמה מהירה לכל שינוי טכנולוגי, צריכת מידע קצרה ובמהירות (לרוב לצורך מסוים), שיתוף בידע וחשיפה, חיכולת לזפזפ ועוד.

תפקידנו במערכת החינוך לשלב יכולות וסגנונות אלה בתכנון השיעורים וללמד אותם בצורה מכוונת ומפורשת יכולות למידה וחשיבה גבוהות הדרושות להם. יכולות שיתאימו להם בעולם ה face book i-pod',  i-pad וכו', אבל גם לעולם המשתנה. תפקידנו לעצב בוגרים שיותאמו למאה ה21 עם כל המיומנויות הנדרשות.
עלינו כמערכת, להתאים את דרכי ההוראה- למידה-הערכה, לשנות את סביבות הלמידה, את סדירויות בית הספר, את סביבות הלימוד,את ההתיחסות והתפיסה שלנו לתפקידינו כמורים. לאפשר ולזמן לתלמידים לעבוד בקבוצות, ללמוד באופן עצמאי, לחקור ולהתנסות בתהליכי חקר, לפתח סקרנות, ביקרותיות, יצירתיות, יכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות ועוד.
רק כך נגדל דור בוגרים שידע לצרוך מידע באופן מושכל, מותאם למיומנויות המאה  21.

                                                                                                                                               עדה רוזנברג

הילדים מגיעים לבית הספר עם אייפון ואייפד - ומוצאים לוח עם גירים

בהתייחס למאמרו של גרימלנב אשר התפרסם בדה מרקר  24.10.10                                                         לדעתי, יש להתייחס למהפכה הטכנולוגית בבית הספר  בכובד ראש ובמשנה זהירות. צודק בעל המאמר בציינו כי קיים פער עצום בין יכולתם הטכנולוגית של הילדים הבאים לביה"ס עם מכשירי  טלפון ותקשורת מן המתקדמים ביותר, לבין המערכת הטכנולוגית שבית הספר מעמיד לרשות התלמידים.  האם זו שאלה של תקציב בלבד? ברור כי ללא תשתית ראויה ןמספר מחשבים ההולם את מספר התלמידים, לא ניתן יהיה לקיים לימוד ראוי.                                                                                                                                                     אולם, מערכת החינוך לא השכילה עדיין להערך לניצול משאב חשוב זה על ידי הכשרת המורים האמורים להכנס לכתה וללמד בתנאים החדשים. על הכשרת המורים להתבסס על הקניית יכולת כתיבה, מיומנויות חקר, הכרת מקורות הידע ודרכי שליפתו. אין די בכך שבית הספר ירכוש תוכנות לימוד מוכנות, או יסתפק בשליפת מידע ממקורות פופולאריים כגון ויקיפדיה ודומיו. למקורות אלה חשיבות משל עצמם אך אין בהם כדי לעורר את התלמיד לחשיבה, לחקר ולעיון מעמיק. 

מעניינת מאד היא הצעתו של אופיר גורטלר במאמרו: כיצד ישפיעו המדיות החברתיות על הדרכת עובדים ב- 2010? (ניוזלטר ינואר 2010 ) . גורטלר  מציע  לזרוע את זרעי הידע והלמידה על קרקע עשירה  ומרתקת מבחינה חברתית: רשת הפייסבוק ,למשל, אשר פתחה עולם חדש בפני החברים בה. רשת חברתית זו שיש לה השפעה עצומה על התנהלותם של תלמידים בכל תחומי חייהם, מלבד לימודים, יכולה וכנראה עתידה, לפלוש גם אל "התחום האפור", הלא רלוונטי כביכול, בית הספר. שימוש בבלוגים ברשת החברתית, יגביר ללא ספק את המוטיבציה ללמידה.

ולסיום, משהו בנימה אישית: חשבתם פעם על בריאותם של הילדים הצמודים אל קופסאות המסכים למיניהם שעות ארוכות בכל יום?

 אברהם זוכמן, מפמ"ר וממונה על החינוך הגופני

אני תומך במאמר " וויקיפדיה מגדלת תלמידים עצלים"

כותרת מאמר:  ויקיפדיה מגדלת תלמידים עצלים

כותב :         מאת ניצן סדן

העמדה:   לפי ניצן, וויקיפדיה  לא טורם לידע שלנו. אדרבה, הוא לא רק מעוות את הידע לפעמים גם הוא מעביר עובדה מטעה. בנוסף רוב התלמידים מסתפקים במה שקראו באתר של וויקיפדיה ולא ממשיכים בקריאת המקורות שהיו יכולים להעשיר אותם יותר. לכן וויקיפדיה פשוט מעודד עצלנות.   

נימוקים: התלמידים וגם סטודנטים בהשכלה גבוהה משתמשים בוויקיפדיה כאילו זה מקור מידע/ידע ראשוני. יש אין ספור ספרים, מאמרים שנכתבו ע"י מומחים מפורסמים. אבל בגלל הדור הקיים הוא עצלן הוא אוהב פשוט להעתיק אפילו בלי לבדוק אם המידה שמופיע הוא נכון.

   

שאלות המזמנות התייחסות עמיתים : מה אפשר לעשות כדי תלמידים/סטודנטים יפעילו את הראש שלכם  ולא יאמצו את וויקיפדיה כעובדה מוגמרת? איך אפשר לעודד אותם
להתייחס גם למקורות שונים? אולי צריך לתת להם תמריץ מסוים?


אנבסה טפרה