יום חמישי, 26 במאי 2011

האינטרנט, המחשב- והיו עיניך רואות את מוריך?

ההתלהבות מהמחשב, מהאינטרנט, מהמידע הרב שיש בהם, מהמקומות שניתן להגיע אליהם באמצעותם, מפתים מאד. אין ספק בדבר. אבל אני מבקש לעצור לרגע ולשאול: האמנם? האמנם זו היא הפסגה של ההוראה? רק לשם אנו מכוונים? סביר להניח שבמהלך השנים הקרובות השכלולים והפיתוחים יהיו טובים יותר מהקיים היום, וההתלהבות רק תגדל, ואז שוב נשאל: זהו? הגענו לשיא בהוראה? או שמא השכלולים והפיתוחים הללו, גרמו גם לריחוק גדול מאד, ולפער עם העיקר. והעיקר אילו הם התלמידים.
חז"ל הורו לתלמיד: "והיו עיניך רואות את מוריך". אין מדובר על ראיה סתמית. אלא על ראיה מעמיקה וחודרת יותר. ההוראה היא: תלמד מהליכותיו, מהנהגותיו, ממעשיו, מתכונתיו וממידותיו, מעבר למידע ולעובדות שהוא מלמד אותך. המורה הוא האדם שמורה דרך ערכית, מוסרית, אתית, וחינוכית, ולא רק צינור שמעביר מידע. גם המורים צריכים לראות את התלמידים בהתאם, ולמלא את הציפיות שתולים בהם. לשמש דוגמא אישית ובנוסף גם לעודד, לתמוך, להיות אוזן קשבת, לסייע ליעץ לתלמיד. ואת כל אילו המחשב, האינטרנט וכל האמצעים המשוכללים ביותר אינם נותנים. אפשר לראות במכשירים הללו דברים רבים, ובכמויות אדירות, אבל הם אינם מעניקים חום ואהבה, והם גם לא נותנים יחס אישי. הם לא מגיעים לנפש, לרבדים הפנימיים של התלמידים.
אני חרד מהיום בו המכשירים הללו ואולי אף טובים ומשוכללים מאילו הקיימים היום ישתלטו על הכיתה, עם זאת שיש בהם אוצר אדיר של ידע ויכולת גבוהה מאד להשיג ידע. בעיני זה יהיה ממש רע לתלמידים אם המורה רק יעמוד מהצד ותפקידו יהיה רק לכוון את התנועה. המכשירים הללו הם צינור, הם אמצעים, אמצעים טובים מאד אפילו, אבל הם אמצעים. הם לא הדבר עצמו. כל מורה, גם מורה מקצועי הוא מחנך, הוא אדם שמעביר מסרים דרך תחום הדעת שלו, והוא אדם שצריך להיות קשוב ורגיש לתלמידיו, לדעת היכן הם נמצאים, ומשם להתקדם איתם.
צריך לאזן את הרצון להשיג הישגים טובים יותר בתחום הדעת ופיתוח החשיבה, עם הצורך להמשיך בחינוך המסורתי בו יש יחס אישי ואנושי של מורים ותלמידים. לא להתבלבל בין האמצעי לבין המטרה. המטרה היא בראש ובראשונה חינוך, כשהידע הוא ממעצביו, והאמצעים להשיגם, יהיו המשוכללים והטובים ביותר, הם ככלות הכל רק אמצעים ולא יותר.


פורסם ע"י יהודה זולדן

יום שלישי, 24 במאי 2011

דור הולך ודור בא / צביקה אריכא

קראתי פעם דו-שיח שהתקיים בין אל מיצרי (אולי רע) למלך המיצרי (אולי תות) שנסב אודות הכתב. האל רצה להעניק את המצאת הכתב לבני האנוש אך המלך טען שזה יגרום לנסיגה שיכלית - יכולת החשיבה בע"פ, כמו למשל היכולת לחשב כמויות סחורה של כל הממלכה, הרי היא ביטוי לפסגת יכולת החשיבה.
מאז ועד היום אנחנו בנסיגה (אתאר רעיון, גם אם הוא חוטא מעט לאמת ההיסטורית...):
כאמור, הדור הראשון הפעיל את המוח. לאחריו קם הדור שהמציא את הכתב. הם נעזרו בקידוד של כ-20 סימנים (אותיות). כל סימן (אות) מבטא משהו וצירוף של כמה מהסימנים מבטא רעיון. כך למשל האות "ר" מבטאת רגש, האות "ח" - רגש חזק (אולי חרדה) והאותיות "ג" ו-"ד" פעולה מעשית.
ניקח את הקודים האלה ונראה מה משמעות צירופים שונים שלהם. נקבל: חרג, חרד, חדר, חגר.
אם ניקח סימן קוד של פעולה חזקה והחלטית כמו האות "צ" נקבל: חרץ, צרח.
ניקח אות שמקודד פעולת פתיחה, האות "פ", ונקבל: פרח, פרף, פיצץ...
(ייסלחו לי כל העוסקים בקבלה, בגימטריות, ובספירת אותיות - הכל סתם קישקוש. מדובר בקודים בסיסיים).
באותה התקופה מי שלא קידד אלא צייר כל מושג ומושג בעזרת תמונות (למשל הסינים) מצא את עצמו נחות.
גם הדור של היום, דור ה-Y, חוזר לאחור: משפת הסימנים לשפת הצלמיות (אייקונים, מלשון "זיו איקונין" -דמות הפנים - בארמית). כך הוא מתפעל בקלות רבה את המערכות המתוקשבות.
אנחנו, אנשי טרום ה-X, מחפשים מהויות בתוך הצורות, בתוך התמונות, בתוך הצירופים. אנחנו מחפשים את ה"מהות" שבתוך ה"ניראות".
אצלם הניראות (כמה Like קיבלת) והמהות חד-הם: אתה שם - אתה קיים... (בפייסבוק...).
ועל זה נאמר: "וואלה..."

יום שני, 23 במאי 2011

סביבה לימודית מתוקשבת - קונסטרוקטיביסטית , הילכו השניים יחדיו? מיכל נחשון

אבקש לשתף בסביבה זאת מדברים ששמעתי אם איני טועה בהרצאה בעבר מפרופ' גבי סלומון.
אחת ההשלכות החשובות הנובעות מן התפיסה הקונסטרוקטיבסטית היא הקשר שבין רכישת ידע לבין שימוש בו. והוא נתן בהרצאה דוגמה לחישוב שטח משולש, ובה הזכיר, שהמורה אמר "בעתיד גם נעשה בכך שימוש מעשי" (אם יוותר הזמן המתאים).
למידה בגישה קונסטרוקוביסטית מחייבת תהליך בו הלומד עושה שימוש במידע שרכש ועל ידי תהליך זה הוא הופכו לידע שלו עצמו. התהליך יכול להתבצע באמצעות הגדרה ופתרון בעיה, בנית טיעון, הכללה, הסבר וכד'. ובנוסף טוב עוד יותר יהיה אם נוכל ליצור זאת אף בסביבה אינטראקטיבית של שיתופיות בין תלמידים.
אני חושבת שהאתגר שלנו, אנו כמשפיעים על הסביבה הלימודית המתוקשבת, הוא ליצור אפשרות של ביטויים אלו. עלינו לעצב את הסביבה הטכנולוגית כך שתוכל להביא לידי ביטוי את ההיבטים הפסיכולוגיים של הלמידה.

דור ה- Y ואנחנו / עירית השכל-שחם

אתמול התקיים כינוס של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה במכללה האקדמית לחינוך 'אחוה'. ההרצאות עסקו בנושאים שונים הקשורים לשפה, לחברה ולחינוך בעולם המשתנה. פרופ' עוז אלמוג הרצה על דור ה- Y ותיאר אותו מהיבטים שונים: דור מפונק יותר, מתמודד פחות, מצליח פחות ועם זאת טכנולוגי יותר ובעל יכולת רב-משימתית.
התחום שעניין אותי בעיקר היה, כמובן, שפתו של דור זה. רבים גורסים, כי שפתם של תלמידינו/ילדינו הולכת ומידקקת לה, כי אין הם קוראים, כי הם עילגים ואינם מצליחים לבטא מחשבות מורכבות שכן חסרות להם המילים והמבנים הלוגיים (התחביריים). בד בבד עם קטרוגים אלו מן הראוי לשבח אותם, למשל על מידת ההסתגלות שלהם למצבים חדשים. ניתן לראות זאת ביצירתיות שלהם בתחום הטכנולוגי בכלל ובכל הקשור למרשתת בפרט. הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, ביצירה הלשונית. לצד הרדידות, ניתן לראות צורות חדשות שהם יוצרים, גם אם איננו אוהבים אותן.

באותו כינוס נערך מושב שאליו הוזמנו תלמידים מחוננים החוקרים 'בשעות הפנאי' נושאים שונים, כגון נושאים לשוניים. עבודותיהם היו מדהימות, והסבריהם על השימוש שהם עושים בצורות לא קבילות, היו מעניינים מאוד.
עניין נוסף שרבים לא נתנו עליו את הדעת, אך 'תפס את עיני' היה שליטתם המרהיבה בטכנולוגיה ובקלילות יתרה. הם ניגשו לכל אלה בטבעיות כאילו היו חלק מולד מאברי גופם.
כל זה מעלה בי שוב את ההרהורים לגבי תפקידנו כמורים העתיד הקרוב מאוד.

יום שבת, 21 במאי 2011

סביבת החינוך הדיגטלית בשירות תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה

מעניין היה לקרוא את נקודות המבט המגוונות המתייחסות אל סביבת החינוך הדיגטלי. מניחה שכל אחד בדרכו שלו מוסיף לאופן החשיבה ולאופני הפעולה שיש להוביל.
בעיניי אין ספק שהעתיד כבר כאן, ואנו מחוייבים להתייחס אליו. העולם הדיגטלי נכנס לחיינו, ומשפיע על כל אחד מאיתנו בדרכו שלו. ככל שניפתח אליו, נכיר אותו ונתמקצע בו כך נוכל לעמוד על יתרונותיו ולעשות בו שימוש יצירתי.
על מנת להפיק תועלת מירבית, ולהשתמש בו כמנוף לחדשנות וליצירתיות יש להתייחס לכל ההיבטים שהוא יכול לתרום בהם. זהו כלי ליצירת תקשורת עם תלמידים, שיפור האינטראקציה, במה לדיאלוג פתוח, יצירתי, חושב. זהו כלי להרחבת הידע ולהצגתו בדרכים מגוונות. זהו כלי לשיפור תהליכי כתיבה, להערכת לומדים (בעיקר הערכת למידה תהליכית).
זהו כלי שמאפשר מתן מענה לסגנונות למידה, לתחומי עניין מגוונים. כלי שמאפשר פיתוח תהליכי חשיבה ומיומנויות למידה. זהו כלי שמשנה הרגלי הוראה והרגלי למידה.
סביבת החינוך הדיגיטלית היא כלי, ויש להתייחס אליה כאל כלי ולא כאל מטרה. התייחסות כזו תזכיר לנו להציב מטרות מהותיות ולא חיצוניות בלבד. מטרות ההוראה חייבות להתייחס לעולם התכן ולעולם החשיבה. סביבת החינוך הדיגיטלית יכולה להיות המנוף היצירתי להשגתן.
ענבל ספנקו - עזיזי

יום רביעי, 18 במאי 2011

הילדים מגיעים לביה"ס עם אייפון ואייפד - ומוצאים לוח עם גירים / עפר שמעוני

גיא גרימלנד מספר לנו את שאנו יודעים "הילדים מגיעים לביה"ס עם אייפון ואייפד ומוצאים לוח עם גירים". אבל אסור לנו לשכוח שמעטים הילדים שאכן זה מצבם. קל להיסחף לביקורת כזאת על מערכת החינוך, בעוד שהאמת רחוקה מלהיות כזאת. רוב רובם של הילדים אינם נהנים מתנאים כלכליים שכאלה ולכן לא זה המצב אצל רובם. אין חולק על כך, שהעולם הדיגיטלי מושך אותנו אל עולם חדש ומסקרן של חידושים חדשות לבקרים. החידושים מופעים במהירות מסחררת, ומערכת החינוך, לא יכולה ולא תעמוד בקצב שכזה. אני כותב זאת, למרות דבריו של שר החינוך, גדעון סער, על כך שמשרד החינוך חולל שינוי משמעותי בגישה אל העולם הדיגיטלי. הוא מדבר על מהלך ארצי, שיטתי ויסודי. כמי שמכיר את המערכת, כל שינוי כזה יקח שנים. ועד שהשינויים הטכנולוגיים יכנסו אל המערכת הם יתיישנו. ואז המערכת תמשיך לרדוף אחר הזנב של עצמה. אינני יודע מה הפיתרון, אולי הלמידה הבלתי פורמלית של התלמידים ואולי כניסת המורים של העידן החדש טוב יותר מאיתנו אל העולם הדיגיטלי, אבל עד אז, אני צופה המשך אדרלמוסיה של פערים הולכים וגדלים בין תלמידים שיש להם גישה אל החדושים הדיגיטליים ואלה שאין להם גישה. גם גישתו של פרופ' גבי סלומון לנושא זה המסתמכת על מחקרים רחבי היקף, היא שמערכות חינוך מתקשות להסתגל לעולם הדיגיטלי המשתנה. מכל מקום, ברצוני להוסיף את זוית הראייה של איש חינוך גופני. ככול שאנו מתקדמים בזמן, החידושים הולכים ומסמאים את העיניים וגורמים לתלמידים להיצמד אל המסכים שעות אין ספור, בעודם שוכחים את הצורך הגופני להתנועע. שינויים אלה ממיתים אסון בריאותי על החברה שלנו. טוב יעשה משרדנו באם יגביל באופן מודע את שעות חוסר התנועה של התלמידים בבתי הספר וימליץ גם להורים להגביל שעות אלה. במקביל לכך, יש לעודד את התלמידים לעסוק בפעילות גופנית יומית בתחומים המעניינים אותם. אליפות בתי הספר ב"משחקים של פעם" לדוגמא, גורמים בימים אלה להתרגשות בבתי הספר ואף בתקשורת. נקווה שהיזכרות זו במשחקים של פעם תסייע לעודד תלמידים לשפר את בריאותם באמצעות פעילות גופנית.