יום שלישי, 29 במרץ 2011

טכנולוגיה משרתת פדגוגיה / יעל שי

בביקורי הראשון באחת מן הכיתות החכמות במחוז צפון הוכיתי בתדהמה; השיעור היה  בתחום תולדות המוסיקה והנושא שנלמד היה ניתוח מוסיקלי של יצירה מאת שנברג. האמצעים הטכנולוגיים בכיתה איפשרו להציג את היצירה בשלמותה ולעקוב אחר חלקיה השונים עד לרמת מוטיב. במקביל ניתן היה לצפות בוידיאו של היצירה, להאזין לביצועים שונים של היצירה, ואף להציג את כלי הנגינה. אך בזה לא די, מכיוון שהיצירה נלמדה בהקשר תרבותי-חברתי המורה הציגה תמונות של גדולי הציירים בתקופה זו.
שיעור כזה פותח עולם ומלואו בפני התלמידים אך מעל הכול מאפשר הבנה לעומק של יצירה מסוימת בהקשרה התרבותי.

בביקור אחר בכיתה חכמה פגשתי תמונה אחרת לגמרי - כל השיעור סבב סביב העיסוק בהפעלת הציוד. יצא שכרו בהפסדו.

הכנסת ציוד טכנולוגי לבתי הספר פותח בפני המורים למוסיקה שימוש בפדגוגיה מסוג אחר אך דורש מיומנות ושליטה בכל רזי עולם התקשוב. איך מכשירים את המורים לכך? באיזו דרך?

השתלמויות מתוקשבות הן ללא ספק אחת התשובות לכך אך הן דורשות מדריכים שהם גם מוסיקאים וגם מתוקשבים. שכן מקצוע המוסיקה דורש היכרות עם תוכנות ספציפיות, כמו תוכנה לעריכת מוסיקה, תוכנת תיווי במוסיקה, עיסוק בהמרת קבצים ועוד. כיום מעטים הם מדריכים אלה, והמשימה הראשונה היא כיצד מכשירים מדריכים להעברת השתלמויות אלה?

עיון בתכניות הלימודים של המכללות שמכשירות מורים למוסיקה חושף תמונה עגומה בה נושא התקשוב לוקה בחסר. המוסיקאים הצעירים הללו יגיעו לכיתות חכמות מצוידות בציוד טכנולוגי מתקדם ללא כלים בסיסיים להוראת שיעור מתוקשב במוסיקה.  

השתלמויות רבות בתקשוב ובמחשוב הוראת המוסיקה מתקיימות בשנתיים האחרונות נקווה שבכך ניתן יהיה להרחיב את מעגל המורים שסביבת החינוך הדיגיטאלית תשמש להם מנוף לחדשנות פדגוגית.

אין תגובות: