שפה וחברה

תרבותנו היא תרבות מתועדת, תרבות המאורגנת סביב מסמכים. על חבר בקהילה מסוימת לדעת לקרוא מסמכים ולא רק לדעת מושגים. אין די בלהיות מבריק אלא יש לדעת להיוועץ במסמכים, להידרש לטקסטים. אם אדם אינו שולט בזה הוא אינו חבר מלא בקהילה (דייויד אולסון, 2007). השפה הכתובה מקיפה אותנו ועוטפת מכל כיוון, עד שקשה לנו לתאר לעצמנו את החיים בלעדיה.

בעידן טכנולוגי זה צצה לה המקלדת המאפשרת השבחת התוצרים הכתובים. - מי שאינו מקליד, אינו קיים (כמעט). על כן שומה עלינו להתאים עצמנו לתקופה ולכלֶיהָ ולפתח פדגוגיה אוריינית. יש לטפח כשירות לשונית המאפשרת נגישות למידע בתחומים שונים, ממקורות שונים באמצעות כלים עדכניים.

יהיו מי שיאמרו כי עדיין איננו שם, כלומר בתי ספר רבים בארץ אינם ממוחשבים, ואלה הממוחשבים עדיין לא מכוּונים דיים ללימודים מקוּונים. אך גם אם הדברים נכונים, אני מסכימה עם אדר, שאל לנו להמתין עד יאמרו כולם: הנני. מוטב שנתחיל כבר עכשו להכין את התשתית, וכאשר יבוא, במקום שיבוא - נהיה מוכנים להכניסו בקלילות, בנעימות וביעילות.

ואולי כדאי לחשוב רחוק יותר - נוכל לשלב ידיים ממש, כלומר להכין הוראה מקוונת רב-תחומית. הכלים המקוונים מאפשרים לנו לחבר את המכנים המשותפים של תחומי דעת שונים. העבודה - עבודה רבה היא, אך שכרה יהיה בצִדה.

ועוד זאת אוסיף, כי כדי שלא נתאכזב מן האורות הנוצצים של האמצעים הטכנולוגיים וממה שהם יכולים להציע לנו, מוטב שלא נשכח את מקומה החשוב ביותר של המילה הכתובה, כדברי מרשל מק-לוהן:
 

"By the meaningless sign linked to the meaningless sound we have built the shape and meaning of Western Man" (McLuhn, 1962).