במערכת המורכבת של חינוך במובנה הרחב (קרי: בי"ס, סביבה חברתית, בית הספר לא יכול לפגר אחרי שפת הילדים הטכנולוגית והדיגיטלית ולהשתמש באמצעים ארכניים של לוח וגיר. הילדים מורגלים ומשתמשים בכל אמצעי הטכנולוגיה החדשניים, לא רק למשחקים ושעשועים אלא גם לתקשורת, לחברות וללימוד. תפקידו של בי"ס להיות רלוונטי ועדכני לחיי התלמידים והוא אמור לתת מענה לשאלות קיומיות , ולאתגרים המוצבים לפתחם של תלמידיו.
עם זאת, ביה"ס לא אמור לנטוש את שיטות הלימוד הנהוגות בו באחת. השאלה היא כיצד לשמור על האיזון ועל היחס שבין המגע הישיר עם ספר כתוב, עם הדפדוף בספר, לבין שימוש בכל האמצעים הטכנולוגיים דיגיטליים מבלי להיחשב מיושן וארכני.
תגובה 1:
הכותב מתייחס לשאלה חשובה בענין היחס בין הישן והחדש.טוב היה עושה הכותב אילו הרחיב מעט במאמרו והביא דוגמאות נוספות למורכבות הבעיה וכיוון חשיבה לפתרונה
יוחאי רודיק
הוסף רשומת תגובה