יום ראשון, 13 במרץ 2011

האמנם יש תחליף למורה האנושי?

האמנם יש תחליף למורה האנושי?
ההתפתחות הטכנולוגית והקידמה המודרנית שמחלחלות לתוך עולמו של כל אחד מאיתנו, אינן חוסכות בהשפעתן גם על מערכת החינוך ועובדי ההוראה שבתוכה.
הפעלת סביבה מתוקשבת אינה משימה קלה כלל וכלל. היא כרוכה במאמצים רבים והשקעה מירבית, על מנת להכין בסיס איתן שיוכל לתרום לקידום ולפיתוח אותה סביבה. אם זה בהכנת תשתית ותחזוקה מתאימים, אם זה בהתאמת תכנית הלימודים לסביבה זו ואם זה בהתמקצעות עובדי ההוראה להפעלת אותה סביבה ועוד.
המהפך הדיגיטלי הזה בשיטות ההוראה אמור לשפר את איכות ההוראה, בכך שהן יתאימו לשונוּת בין התלמידים, יגבירו את העניין והקשב בשיעורים וישפרו את התקשורת בין הבית (ההורים) לביה"ס בצורה משמעותית, דרך האתרים הבית ספריים והלימודיים למקצועות השונים.
בסביבה הדיגיטלית, המורה הוא המומחה בתחומו, הוא שמָפְנה את התלמידים למקורות המידע השונים, הוא שמעשיר את עולמם ומעודדם לחקור ולהיות ביקורתיים כלפי אותו מידע שאליו הם נחשפים.
בסביבה זו, המורה יכול לאתגר  את התלמידים יותר, להגביר את המוטיבציה שלהם, לכוונם לעצמאות בלמידה ולשימוש מושכל במיומנויות חשיבה וטיפול במידע.
אולם, מה יקרה אם המורה מתקשה "להתחבר" לעולם המסורבל הזה? מה יקרה אם המורה יתקשה להסתגל לסביבה הדיגיטלית ולתפקד בתוכה בצורה יעילה ומעניינת?
מכאן משתמע, שישנו צורך בהשקעה במשאב האנושי קודם כל, אח"כ השקעה בתשתיות ובתכנים ואז שינוי בשיטות ההוראה בהתאם לכך.
על המורה לאמץ לעצמו שיטות הערכה שונות ודרכי פיקוח חדשניות על תהליך הלמידה. בנוסף לזה, צריך שינוי בתפיסותיו ואמונותיו שהינם תנאי בסיסי לחדשנות פדגוגית של המאה ה-21.
לבסוף, אין לוותר על הקשר האישי של המורה עם התלמידים. תקשורת בינאישית היא האינדיקציה הכי טובה למה שמתרחש בעולמו של התלמיד, המראָה לרגשותיו הכי פנימיות שיש, רגשות שיכולות בהרבה פעמים להשפיע על תהליך הלמידה מרחוק, ובמיוחד כשהוא מתבצע ללא נוכחותו הפיזית של המורה בכיתה.

 קרין שוקחה  

אין תגובות: