אכן, כפי שכתבו רבים מחבריי, לא ניתן לעצור את הק ידמה. אנו רוצים לראות את ילדינו- תלמידינו משתלבים בחברה ובעולם התעסוק ה, אך אל לנו ל"רוץ ק דימה". מניסיוני כמורה שנים רבות אני עדיין מחזיק ה בדעה שאין תחליף למורה מוביל ומשק יע. מורה "יבש" וחסר מוטיבציה לא יצליח לעניין ולאתגר את תלמידיו גם בשיעור מתוק שב.
יש לזכור כי לטכנולוגיה יש חסרונות ויתרונות –
אחד מהיתרונות הבולטים הוא - הילק וט הדיגיטלי. מדובר בהמצאה נהדרת שיכולה לשמש כתחליף לילק וט העמוס, כמו כן שילוב של פעילויות מתוק שבות בשיעור יכול בהחלט להוות שינוי מרענן ומאתגר.
עם זאת, יש לטכנולוגיה גם חסרונות- כשמדובר בדברים טכניים יש להם גם נטייה להתק לק ל – יש לק חת זאת בחשבון כשמתבססים רק על טכנולוגיה בשיעור.
חשוב גם שהמורה יעבור הכשרה טכנולוגית (תוך מתן תמריצים למורים שיעברו הכשרה כזאת) כדי שלא ייפול ביכולותיו מתלמידיו, ובכך התחברתי לרעיון של ריאד מתאני שכתב על שינוי בהכשרת מורים והפיכתם ל"מורים וירטואליים".
לדעתי, הצלחת המהלך של "סביבת החינוך הדיגיטלית" נעוצה באיזון הנכון ובשילוב בין שיטות ההוראה המסורתיות שלא נס ליחן גם היום (כמובן בתנאי שהמורה מוכשר ומעניין) לבין השיטות הטכנולוגיות החדישות. החוכמה היא להתחיל בצעדים ק טנים...
תפק יד המורה, אם כך, ישתנה בהדרגה, והוא יהפוך למנחה ומכוון, ופחות למנחיל ידע. תפק ידו העיק רי יהיה ללמד את התלמידים שיטות לסינון המידע הרב שאליו הם חשופים. התלמידים כיום הם, אמנם, בעלי אוריינטציה גבוהה לטכנולוגיה, אך לא תמיד יודעים להבחין בין עיק ר לטפל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה