חדר התיאטרון - סביבה פיסית ומרחב וירטואלי

מאת אפי וישניצקי-לוי

כאשר נבקש לתכנן חדר תיאטרון אידיאלי בבית ספר, נרצה כי יהיה זה מרחב גדול שישמש כמרחב צפייה והצגה, שיהיה בו ציוד תאורה והגברה, מחסן וספריה ושיהיה מצויד באמצעי הקרנה, מחשבים וחיבור לאינטרנט.

חדר תיאטרון הנו מרחב פיסי המאפשר למידה בדרך המשלבת התנסות, צפייה ודיון, למידה פעילה המתבססת על פתיחות, אמון, חופש יצירתי ושיתוף בין התלמידים (ביניהם ועם המורים).

במקביל נבקש ליצור את חדר התיאטרון גם במרחב הוירטואלי, מרחב בו ניתן יהיה להשלים ולהוסיף דרכי למידה/הוראה המתייחסים לסביבת הלמידה ולמיומנויות הלמידה הנדרשות במאה ה-21.

לדוגמא, בתהליך הלמידה וההתנסות לקראת בחינת הבגרות בהפקת מחזה התלמידים מתבקשים לבחור טקסט דרמטי ולגבש תפישה בימתית; הם משחקים, מעצבים וממשים את הטקסט הדרמטי על הבמה; כותבים ועורכים ספר בימוי ומשוחחים עם בוחן חיצוני.

תהליך זה הנו תהליך למידה המבוסס על עבודת צוות תוך יצירת תקשורת ואחריות הדדית בין השותפים ללמידה ולהתנסות. בתהליך הזה התלמידים נדרשים לחפש מקורות מידע ומקורות השראה, הם נדרשים להעלות רעיונות פרשניים תוך פיתוח היכולת להתבונן בבעיה או בניתוח טקסט מכמה נקודות מבט, הם נדרשים לבחון יחד תפיסות בימתיות חלופיות ולבחור בזו ההולמת את העמדה והרעיונות שלהם.

כאשר התלמידים מבקשים לבחון טקסטים בימתיים ו/ או מקורות השראה הבאים מתחומי אמנות שונים, הם נדרשים לחיפוש במקורות אינטרנטיים המשלבים סוגי מדיה שונים (טקסט, תמונה ווידאו לדוגמא) המשמעותיים לעבודה בתחומי האמנויות. רשת האינטרנט מאפשרת להם לתקשר בינם לבין עצמם ועם המורים בכל זמן באמצעות פורומים ייעודיים (באתר המקצוע למשל) או ברשתות החברתיות בהן הם חברים. הם יכולים, בדרך זו, ליצור שיח שוטף, להעביר חומרים, לתכנן את מרכיבי ההפקה: תפאורה, תלבושות, מוסיקה ואת המיזנסצנה.

בנוסף, שימוש בכלים ממוחשבים ותוכנות גרפיות כמו Power Point ו- Photoshop מאפשר להם לתכנן ולבנות ביעילות רבה יותר את כל רכיבי ההפקה. הביטוי הוויזואלי הממוחשב כבסיס לבניית מרכיבי העיצוב יכול להיעשות בתהליך למידה מתמשך שאינו מוגבל למפגש בחלל וזמן אחד.

תהליכים אלה אינם מחליפים את המפגש  הפיסי בחדר התיאטרון אלא ממשיכים אותם ומאפשרים לנצל את יכולות הלמידה בכל זמן ובכל מקום המאפיינים את המאה ה-21.